קערת הסדר היא צלחת מיוחדת שאותה מניחים על שולחן האוכל בליל הסדר, ובה מונחים מאכלים סמליים הקשורים להגדת פסח וליציאת מצרים. לפי המשנה מביאים לפני בעל הבית מצה, חזרת וחרוסת וכן שני מאכלים מבושלים: הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין” (מסכת פסחים, י, ג).
בפועל, נהוג להניח על קערת הסדר את המאכלים הבאים, כאשר ישנם שינויים בין עדות שונות:
מרור: חסה או עלים מרים אחרים.
חזרת: מכיוון שהחיוב הוא לאכול “מרורים” (ברבים) יש לאכול שני סוגי מרור. בקהילות אשכנז נוהגים לאכול סלט של חזרת עם סלק אדום.
כרפס: בדרך כלל משתמשים בסלרי או בתפוח אדמה מבושל.
חרוסת: מטבל מתוק שעקב דמיונו לטיט הוא מסמל את עבודת הפרך של בני ישראל במצרים.
זרוע: חתיכת בשר המזכירה את קורבן הפסח שהיו אוכלים בימי בית המקדש. בדרך כלל זהו צלי של זרוע כבש, בקר או כנף עוף.
ביצה: הביצה מסמלת את “קורבן חגיגה” שהיה על כל אדם בישראל להקריב בשלושת הרגלים, ונוסף על כך היא מסמלת אבלות וכן את חורבן בית המקדש.
מצה: נהוג להניח בראש צלחת הפסח או במרכזה שלוש מצות, שבהן עושים שימוש במהלך ליל הסדר. למשל, חוצים את המצה האמצעית ומשאירים חצי ממנה לסוף הסדר – לאפיקומן.