פתיחת ההיכל, או כפי שהיא מכונה בקהילות אשכנז “פתיחת ארון הקודש”, היא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש לקראת קריאת התורה המתקיימת בתפילת שחרית בימים שני וחמישי, ובתפילת שחרית ומנחה בשבת וביום טוב. הטקס כולל אמירת ושירת מזמורים, המופיעים בסידורי התפילה. יש קהילות שבהן נמכרת זכות ההוצאה של ספר התורה, או פתיחת ההיכל, למרבה במחיר, כמו זכות העלייה לתורה, והתמורה מועברת כתרומה לבית הכנסת.
לפעמים פותחים את ארון הקודש בלי להוציא את ספר התורה, כמו למשל בתפילות “שיר הכבוד” בשבת, בתפילת “אבינו מלכנו”, באמירת “שמע קולנו” בתפילת הסליחות, בעת אמירת “כל נדרי” בליל יום כיפור, בתפילת נעילה ובקטעים נוספים מתפילות הימים הנוראים.
גבאי בית הכנסת הוא זה שקובע מי יקבל את פתיחת ההיכל, ונהוג שבכל פעם היא ניתנת למישהו אחר מהמתפללים או לאורח. יש מנהג לתת למי שאשתו בחודש התשיעי להריונה לפתוח את ארון הקודש, וזוהי סגולה ללידה קלה. מקור המנהג בדברי החיד”א: “מנהג העיר שמי שנכנסה אשתו בחדש ט’ לעיבורה נזהר לעשות בחדש ההוא מצות פתיחת ההיכל, והוא מנהג יפה ויש לו סמך על ד”ה [דרך האמת/הסוד]” (מתוך מורה באצבע, סימן ג’, אות צ’).