הפירוש המוכר ביותר לתנ"ך ולגמרא, שנכתב על ידי גדול מפרשי התורה והתלמוד, רבי שלמה יצחקי (או בקיצור – רש"י) בן המאה ה-11 מצפון צרפת. פירושיו של רש"י תרמו, השפיעו ועיצבו את דמותה של היהדות כולה.
בסגנון ייחודי, תמציתי ותכליתי, המוסיף הבהרות נחוצות להבהרת הפשט, נשען רש"י בעבודתו בעיקר על מדרשי חז"ל, ובהקדמה לספר בראשית הוסיף את הטעם לכך: "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". כלומר, מטרתו של רש"י הייתה בעיקר להסביר את פשט המקרא וליישב קשיים העולים מתוך הפסוקים.