שבעת המינים הם שבעה סוגי גידולים חקלאיים בארץ ישראל, המעידים על פוריותה של הארץ המובטחת, ועל כן מכונים “הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל” חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. הם נמנים בפסוק בספר דברים: “אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ” (דברים ח, 8). נוהגים לפרש “דבש” כסילאן תמרים, ומכאן שהמין השביעי הוא תמר.
לשבעת המינים מעמד מיוחד ביהדות. כך, למשל, באם מובאים בפני אדם כמה סוגים של פירות ובתוכם גם פירות משבעת המינים, עליו לברך תחילה על פירות שבעת המינים. נוסף על כך, יש לשבעת המינים חלק משמעותי במועדי ישראל. כך, למשל, את מצוות הבאת הביכורים בשבועות, שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים, אין לקיים אלא בפירות שבעת המינים וגם בט”ו בשבט נהוג לאכול מפירות שבעת המינים. בשל חביבותם, משמשים שבעת המינים גם מוטיבים קישוטיים בפסיפסים בבתי כנסת, בהטבעת מטבעות ובעיטור כלים.