“תפילת הדרך” היא תפילה שנזכרת בתלמוד הבבלי, ונוסח ראשון שלה מופיע במסכת ברכות. היא נאמרת בעת יציאתו של אדם לדרך, כדי להגן עליו מהסכנות האורבות לו.
נהוג לומר אותה כאשר יוצאים לדרך באורך ארבעה קילומטרים לפחות, אשר עוברת במקומות לא מיושבים, או דרך מסוכנת. כיום, יש שאומרים אותה בכל נסיעה בין-עירונית, אך לרוב נהגו להגיד “תפילת הדרך” בתחילתם של טיול או טיסה.
אפשר לומר את הברכה גם כחלק מתפילת עמידה, ויש שנהגו כך במהלך מסעות ארוכים או בתקופות של נסיעות רבות.
לתפילה נוסחים שונים בשינויים קלים, הנה אחד מהם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹוהֵנוּ וֵאֱלֹוהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכׇּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ,
וְתִתְנְנוֹ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאֵינוּ,
וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ,
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.