מבין ספרי התנ”ך, לספר תהילים מעמד מיוחד במסורת היהודית. לאורך הדורות, יהודים בכל העולם פנו אליו בשעות מצוקה, סכנה או משבר ומצאו בו נחמה ותפילה. חלק גדול מהם גם מצאו בתהילים ביטוי לרחשי הלב.
רבים מאמינים כי אמירת תהילים יכולה להועיל בעת צרה, מחלה או קושי, הן פרטי והן ציבורי, ובקהילות רבות קיימים מנהגים הקשורים בקריאת פרקי תהילים. בין היתר, נהוג לומר תהילים למען חולים, בעת סכנה, או לעילוי נשמת המת באזכרות. נוסף על כך, לאורך המסורת היהודית רבים נהגו לקחת איתם ספרי תהילים למקומות מסוכנים או למסעות ארוכים, מתוך אמונה כי גם מבלי שיקראו בו הספר שומר עליהם כמו קמע.
הספר מופיע בתנ”ך בתחילת החלק השלישי, “כתובים”, ומיוחס לדוד המלך. הוא מחולק ל-150 פרקים המבטאים מגוון רחב של רגשות ומצבים אמוניים כמו הודיה ותחנונים. פרקים רבים מהספר פונים לאלוהים, ועל כן הוא מתאים מאוד לתפילה.