הספר “המפה”, או “הגהות הרמ”א”, הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ”א), שחי בקרקוב שבפולין במאה ה-16. “המפה” אינו חיבור עצמאי, אלא הוא כתוב כהגהות והערות בשולי הדפים של הספר “שולחן ערוך” מאת הרב יוסף קארו. לכן גם קרוי הספר “המפה”, כתוספת שעל גבי השולחן.
הספר “שולחן ערוך”, הוא מקור עיקרי בפסיקת הספרדים, ותוספות “המפה” מצביעות על מקומות שבהם הפסיקה האשכנזית שונה. כך, הפך הרמ”א את ה”שולחן ערוך” לספר יסודי עבור פוסקי ההלכה ברוב עדות ישראל.
הרמ”א כותב בהקדמה לספרו כי הוא החל לכתוב ספר פסיקה עוד טרם שידע על “שולחן ערוך” של הרב יוסף קארו, אך לאחר שהגיע אליו, גנז את ספרו כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל, והוסיף את הערותיו והשגותיו בתוך ה”שולחן ערוך” עצמו כדי שייווצר ספר פסיקה אחד. על מחויבות יהדות אשכנז לפסיקותיו של הרמ”א מעידה אמרתו של החת”ם סופר: “ובני ישראל יוצאים ביד רמ”א”.