בכנסת ה-11 התעורר ויכוח סוער על נושא הגיור, לאחר ששר הפנים אישר לרשום כיהודייה אישה אמריקאית שגוירה גיור רפורמי, אבל ביקש להוסיף לצד הרישום גם הערה כי "התגיירה". בג"ץ הביע תמיהה על ההחלטה לרשום אותה כיהודייה מבחינת ההלכה, אבל פסל את האפליה בהוספת ההערה "התגיירה". החרדים התרעמו על ההתערבות בפסיקה ההלכתית מיהו יהודי. ח"כ שולמית אלוני אמרה שגם היא, כמו החרדים, סבורה שאין לכנסת סמכות להתערב בנושא דתי כמו גיור, ושהעניין צריך להיות מוסדר כעניין אזרחי. כדרך אגב מזכירה אלוני עד כמה ייחודי המצב בישראל אם לוקחים בחשבון, למשל, את הלאומיות הפלסטינית: בעוד הפלסטינים שואפים לתעודת זהות שתקנה להם אזרחות פלסטינית, אצלנו המילה "ישראל" אפילו לא רשומה כאזרחות – לא בתעודה הלידה ולא בתעודת הזהות.
לכן פנתה אלוני לח"כ מנחם פרוש מאגודת ישראל: "אני מסכימה איתך, חבר הכנסת פרוש, שבבית הזה אין מקום לחוקק בענייני גיור, אבל לפי זה אסור היה להכניס זאת כלל לחוק השבות. אני אומרת לך, שלולא היינו צריכים לשחק בשביל הרחוב והכיכרות, אתה, אני וחבר הכנסת ורדיגר (מפועלי אגודת ישראל) יכולים היינו להגיע בשני חוקים אלה (הכוונה לחוק המרשם וחוק השבות) לניסוח שינטרל את נושא האזרחות מהנושא הדתי ומהנישואים".
