הביטוי מופיע בתיאור מלאכת המשכן ומתייחס לחלק היריעה שנשאר עודף מעבר למידה הנדרשת. המילה וסרח מציינת דבר שנשאר או בולט מעבר לשלם, והפסוק מסביר שהעודף לא נזרק אלא משמש לכיסוי ולחיזוק המשכן. מכאן ניתן ללמוד שגם למה שנראה כ״שארית״ או ״עודף״ יש תפקיד ומשמעות, וכל פרט תורם לשלמות המבנה וליופיו.
(מיקום בפרשה: כו', יב')
