הפסוקים הקודמים עוסקים בחלק המיוחד שניתן לכהנים מן הקורבנות. הוא מלמד שזו המתנה והזכות שניתנו לאהרן ולבניו שנמשחו לתפקיד הכהונה מתוך הקורבנות שמביאים בני ישראל. בכך התורה מדגישה שהכהנים מקבלים חלק מהקורבנות כמקור פרנסה וכשכר על עבודתם בבית המקדש.
(מיקום בפרשה: ז',לה')
