ב' בטבת תשפ"ג: נפטר הרב חיים מאיר דרוקמן

"אם אין אהבה, כלום לא שווה. אהבת האדם היא הדבר הראשון, זה כולל את כל עם ישראל, את כל הבריות. צריך לכבד כל אדם באשר הוא, בין דתי ובין שאינו דתי". האיש מאחורי הציטוט המאחד הזה הוא הרב חיים דרוקמן, סמל ודמות מופת שהטביע חותם עמוק על פני הציונות הדתית והחברה הישראלית. היום לפני שלוש שנים, ב"זאת חנוכה", ב' בטבת תשפ"ג,25  בדצמבר 2022, כבה נרו של ראש ישיבת "אור עציון", נשיא איגוד ישיבות ההסדר ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

הרב דרוקמן נולד בשנת 1932 בעיירה קוצק בפולין למשפחה חסידית. ילדותו נקטעה בפתאומיות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בגיל צעיר מאוד, לאחר הכיבוש הנאצי, ברח עם משפחתו מאימת השואה בדרכים מפותלות ומסוכנות. הם עלו לארץ ישראל בשנת 1944. המסע המטלטל הזה, מאירופה הבוערת אל הארץ המתחדשת, היה בעיני הרב דרוקמן עדות חיה לתקומת ישראל וחיבור ישיר בין החורבן לגאולה. חייו ניצלו, ומשימת חייו הייתה לבנות את הארץ ולתקן עולם מתוך אמונה שלמה.

"אנחנו צריכים להיות שותפים מלאים לכל המאמץ הכללי של בניין הארץ, בתורה, בעבודה, בביטחון, בכל דבר"

אימוץ ילדים: "אהבת ישראל זו לא רק סיסמה"

בגיל 13 החל הרב דרוקמן את לימודיו בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה. הוא הצטרף לתנועת בני עקיבא, הקים סניפים רבים של התנועה, היה מדריך נערץ בסניף תל־אביב ולאחר מכן קומונר, וגם היה שליח התנועה העולמית בצפון אמריקה ובדרום צרפת. הוא התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, ואחרי השירות הצטרף להנהלה הארצית של בני עקיבא.

עם שובו מהשליחות בחו"ל עבר הרב דרוקמן ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. החיבור החזק לרב צבי יהודה הפך אותו לאחד מגדולי מפיצי תורתו. הרב דרוקמן לא ראה בלימוד התורה מטרה בפני עצמה, אלא ככוח מניע וכתשתית למעורבות ואחריות לאומית.

"אנחנו לא צריכים 'לפעול למען עם ישראל', אנחנו חלק מעם ישראל. אנחנו צריכים להיות שותפים מלאים לכל המאמץ הכללי של בניין הארץ, בתורה, בעבודה, בביטחון, בכל דבר", נהג הרב לומר בשיעוריו לאורך השנים.

בשנת תשל"ז, 1976, הקים הרב דרוקמן את ישיבת אור עציון ביישוב מרכז שפירא שבאזור לכיש. היישוב שימש מרכז כפרי אזורי להתיישבות הדתית, והפך לביתו הקבוע של הרב דרוקמן במשך עשרות שנים. שם גם כיהן כרב היישוב.

יחד עם רעייתו הרופאה, ד"ר שרה, גידלו הזוג דרוקמן תשעה ילדים, בתוכם בת מאומצת, כחלק מתפיסת החסד האישית שלו. כשנשאל הרב דרוקמן על המניע לאימוץ, הוא השיב בפשטות: "אהבת ישראל זו לא רק סיסמה. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי לעזור לכל יהודי… אם יש ילדים שצריכים בית, זו החובה שלנו". המעשה שיקף את תפיסתו שאין הפרדה בין עשייה ציבורית לבין חסד פרטי.

"שירות בצבא אינו 'ביטול תורה'. התורה שלנו היא תורת חיים, היא מתקיימת במקום שבו נדרשים מאמץ, הקרבה ואחריות לאומית"

"אמונה, אהבה ומעשים": תמיכה בחיילים, בנשים ובמתגיירים

כלוחם ומפקד בנח"ל המוצנח, וגם הרב הצבאי של אוגדה 36 במלחמת יום הכיפורים, הרב דרוקמן היה מגדולי תומכיה ומעצבי דרכה של מסגרת ישיבות ההסדר. הוא נהג לומר בכנסי בוגרים: "שירות בצבא אינו 'ביטול תורה' אלא 'קיום תורה'. התורה שלנו היא תורת חיים, היא מתקיימת דווקא בחיבור למעשה, במקום שבו נדרש מאמץ, הקרבה ואחריות לאומית".

כיושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא פעל הרב דרוקמן רבות לחינוך הדור הבא על ערכי תורה ועבודה, ואמונה באדם. הוא נודע בגישתו המכילה והמחבקת כל אדם. הוא היה מהרבנים הבכירים הראשונים והבולטים בציונות הדתית שתמכו בהרחבת מעורבותן של נשים בתחומי התורה, החינוך והציבור. בריאיון בשנת 2012 אמר: "על נשות ישראל לעסוק בכל הנושאים הציבוריים, המדעיים והטכנולוגיים, וכל מה שאפשר… זו תורת חיים".

הרב דרוקמן היה גם דמות ציבורית פעילה ומשפיעה. הוא כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל (1977–1981, 1988–1992) ונמנה עם מייסדי "גוש אמונים" וממובילי מפעל ההתיישבות. נוסף על כך כיהן כראש מערך הגיור הממלכתי ודגל בגישה מקרבת ומקילה יחסית בתהליכים אלו, מתוך תחושת אחריות לאומית. לאורך כל ימי חייו הוא היה בעל השפעה רבה על דורות של מנהיגים פוליטיים ורוחניים מהציונות הדתית.

בשנת 2012 הוענק לרב דרוקמן פרס ישראל על "מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". ועדת הפרס הדגישה את פעילותו רבת השנים בחינוך, בהתיישבות ובעשייה ציבורית מגוונת, כולל תרומתו לחיבור התורה למדינה דרך מסגרת ישיבות ההסדר. בנאומו המרגש בטקס הודה הרב דרוקמן מעמקי ליבו, והדגיש את תפיסתו שלפיה הפרס אינו אישי אלא מוענק ל"כלל ישראל" ולדרך הציונות הדתית. הוא סיכם את עקרונות חייו ואמר כי המפתח לכל עשייה הוא "אמונה, אהבה ומעשים", תוך קריאה להמשיך ולחבר את כל חלקי העם, משום ש"רק יחד נזכה לגאולה שלמה".

"חייבים להמשיך לחבר את כל חלקי העם משום שרק יחד נזכה לגאולה שלמה"

נתניהו: "הרב דרוקמן לא הטיף לאהבת ישראל, הוא הקרין אותה"

הרב דרוקמן נפטר בגיל 90. פטירתו הותירה חלל עצום והביאה לסיום פרק שלם בהנהגה הרוחנית והציבורית של המגזר הדתי-לאומי.

הלווייתו הייתה אירוע לאומי ורב-משתתפים. למעלה מחמישים אלף איש מכל חוגי הציבור הישראלי ליוו אותו בדרכו האחרונה, מישיבת אור עציון אל בית העלמין הסמוך במרכז שפירא. ההמונים הגיעו להביע כבוד לאיש שאהב את כולם, ובהספדים הדגיש נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, שהיה מקורב אליו, כי הרב היה "איש של אמת ואיש של חסד. מנהיגותו שילבה תורה, ענווה ופתיחות לבבית כלפי כל אדם". ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוסיף: "הרב דרוקמן לא הטיף לאהבת ישראל, הוא הקרין אותה".

הרב הותיר אחריו מורשת של שילוב בין תורה למעשה, בין ענווה למנהיגות ובין אהבת ישראל לאחריות לאומית. ישיבות ההסדר הן הדוגמה החיה לכך שאין סתירה בין לימוד תורה לבין מילוי חובת הביטחון והעשייה למען המדינה. בתקופה שבה שאלת שילובם של בני הישיבות בשירות הצבאי עולה שוב ושוב לדיון ציבורי, מורשתו של הרב דרוקמן, שהאמין כי השירות הצבאי בצה"ל הוא ערך קיומי ורוחני, מקבלת משמעות רבה מאי פעם.

קרדיט תמונה ראשית: דני הירשברג