היום לפני 984 שנה, ה’ באדר ד’ת”ת, כך לפי המסורת, נולד גדול מפרשי הפשט של המקרא: רש”י, ר’ שלמה יצחקי, המכונה גם פרשנדתא.מי היה רש”י, ומה היו תולדות חייו? תופתעו לגלות שזה לא כזה פשוט.
רש”י חי בצרפת במאה ה-11 ובזכות פירושיו לתנ”ך ולתלמוד הוא נעשה מפורסם עוד בימי חייו. פירושיו שרדו בכתבי יד לאורך מאות שנים, ועד היום בכל חומש שבו יש מפרשים, פירוש רש”י יככב בו במיקום בולט.
אולם, בדיוק באותה מידה שבו פירוש רש”י מוכר ומפורסם בעולם היהודי, מעט מאוד ידוע לנו על רש”י האדם. אין לנו דיוקן כלשהו שלו ששרד, אנחנו לא יודעים מה היה משלח ידו או היכן נקבר, ואפילו שמו המלא – ר’ שלמה יצחקי – מוכר מתקופה המאוחרת לחייו, כאשר בזמנו כינו אותו בשם “רבנו שלמה”.
ימי הביניים: הימים בין קרבות הוויקינגים למסעות הצלב
רש”י נולד גדל וחי רוב חייו בעיר טרואה שבצרפת (טרויש בניב היהודי). כשהיה בן 18 לערך, עזב את הבית ויצא ללמוד בגרמניה, כשהוא כבר נשוי ואבא.
כדי לפרנס את ביתו הוא עבד בזמן הלימודים ועקב כך הפסיד זמן יקר בישיבה. אף על פי כן, הוא הצליח לשלב בין תורה ועבודה עד שבגיל 30 חזר לבסוף לצרפת. כיום, תיירים נוסעים לטרואה בעקבות רש”י ומשפחתו, והם זוכים לשמוע אגדות וסיפורים שונים, את רובם אין באפשרותנו לאמת.
לפי אחת האגדות, כשאימו של רש”י הייתה הרה, היא הלכה באחת הסמטאות בטרואה, כשפתאום, פרש נוצרי פרץ אל הסמטה בדהרה. האם ההרה נצמדה לקיר כדי לא להיפגע, והקיר שקע ויצר למענה גומחה כדי שהיא תינצל. עד היום מדריכי טיולים עוברים בסמטה הזו, ועל בסיס הסיפור כתב המשורר שאול טשרניחובסקי את הבלדה קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה.
מעניין לדעת כי רש”י נולד בתקופה די סוערת באירופה, ימי שוך קרבות הוויקינגים והתבססות הנצרות. בערוב ימיו של רש”י, בשנת 1096, התרחש מסע הצלב הראשון שלווה בפרעות קשות ביהודים. יהודי צרפת כמעט שלא נפגעו, אבל יהדות אשכנז ספגה מכה אנושה והישיבות שבהן למד רש”י בגרמניה בצעירותו, וורמייזא ומגנצא, נחרבו ואלפי יהודים נהרגו בהן. רש”י כתב פיוטי קינה על החורבן: “בַּקְשִׁי עֶלְבּוֹן חֲסִידַיִךְ וּשְׁפִיכַת דַּם לִמּוּדָיִךְ/ מִיַּד בְּנֵי זְנוּנִים מַכְרִיתֵי תַּלְמִידָיִךְ/ אֲשֶׁר קָרְעוּ יְרִיעוֹתַיִךְ וְרָמְסוּ אוֹתִיּוֹתָיִךְ/ וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף הֶחֱרִיבוּ מִשְׁכְּנוֹתָיִךְ”.
למי קראת קונטרס? פירושיו של רש”י
הפירושים של רש”י לתנ”ך מצליחים להבהיר את הכתוב בצורה כה טובה, עד שההלכה היהודית קבעה שפירושו הוא תחליף לתרגום המקרא, כמו תרגום אונקלוס או תרגום יונתן, שהם תרגומי התנ”ך לארמית, שפה שבה דיברו בקהילות היהודיות בעבר.
פירוש ידוע נוסף של רש”י, שעד היום מופיע כבסיס בכל מהדורה, הוא הפירוש “קונטרס רש”י” לתלמוד הבבלי. המילה קֻנְטְרֵס משמעותה חוברת או גיליון המקופל לדפי חוברת. הקונטרס מפשט ומבאר את פשט הכתובים, ומנגיש גם לקורא שאינו בקיא בסגנון ובאופי הדיון את הרמה הבסיסית של הטקסט.
הפשטות שבפירושי רש”י היא אבן היסוד בהפיכתם לנפוצים כל כך והמשמעות היא שהם הועתקו שוב ושוב בכתב יד, טרם המצאת הדפוס.
“בפרספקטיבה היסטורית נמנה רש”י עם גדולי האומה היהודית בכל הדורות”, כתב ההיסטוריון אברהם גרוסמן, והוסיף ש”כתבי היד בהם הועתקו פירושי רש”י הם נכסי צאן ברזל אשר שמורים בספריות ובארכיונים בכל העולם”.
מסיבה זו, כאשר מרכז זלמן שזר הוציא סדרה של 15 ביוגרפיות בשם ” גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי”, רש”י נבחר ברוב קולות כאחד מאותם משפיענים, לצד רבי יהודה הנשיא, הרמב”ם, הרצל וש”י עגנון. הוא מונצח בתרבות, כמו בשירו של טשרניחובסקי וגם בשיר “אשירה לרש”י” מאת שמשון מלצר. במלאות 950 שנה להולדתו הונפק בול מיוחד להנצחתו ועליו כתוב קטע מפירושו לספר בראשית: “יש מדרשי אגדה רבים… ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא“.
כתב (בנותיו של) רש”י?
ישנה אגדה שלפיה כתב רש”י, שבו נכתבים פירושיו, הומצא על ידי בנותיו של רש”י. אגדה זו מצטרפת לאגדות אחרות שנקשרו בחייו של רש”י בכך שהיו לו רק בנות, ושהן היו תלמידות חכמים. אבל ככל הנראה ההסבר לכתב רש”י קשור בהדפסת פירושו לתורה אחרי מהפכת הדפוס ב-1475, כאשר המדפיס השתמש בעיצוב מיוחד של אותיות. עד היום הוא נקרא בפינו כתב רש”י אף שרש”י חי כ-400 שנה לפני מהפכת הדפוס. אגב, פירוש רש”י לתורה היה הטקסט הראשון שראה אור בבית דפוס בעברית אחרי מהפכת הדפוס. אפשר לומר שמהפכת הפשט חברה למהפכת הדפוס.