קשה, אולי בלתי אפשרי, לדמיין את החיים שלנו ללא חשמל. אפילו ג’יי קיי רולינג הייתה צריכה לתת הסבר מניח את הדעת לקוראי הארי פוטר, כיצד ייתכן שבבית הספר לקוסמים, הוגוורטס, אין בכלל חשמל. אולם, האם ייתכן שבניגוד לרולינג, יחזקאל הנביא חזה את החשמל מאות שנים קודם לגילויו?
הקוסם מנהר כבר: נבואתו העתידנית של הנביא יחזקאל
המילה חשמל נזכרת פעמיים בנבואה הפותחת את ספר יחזקאל ופעם נוספת בפרק השמיני שלו:
“וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ” (יחזקאל א’:4) ;”וָאֵ֣רֶא ׀ כְּעֵ֣ין חַשְׁמַ֗ל כְּמַרְאֵה־אֵ֤שׁ בֵּֽית־לָהּ֙ סָבִ֔יב מִמַּרְאֵ֥ה מׇתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה וּמִמַּרְאֵ֤ה מׇתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֙יתִי֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִֽיב” (יחזקאל א, כח); “וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה דְמוּת֙ כְּמַרְאֵה־אֵ֔שׁ מִמַּרְאֵ֥ה מׇתְנָ֛יו וּלְמַ֖טָּה אֵ֑שׁ וּמִמׇּתְנָ֣יו וּלְמַ֔עְלָה כְּמַרְאֵה־זֹ֖הַר כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַֽלָה” (יחזקאל ח, יב)
אין לדעת מהן אותן דמויות וחיות אש שראה הנביא יחזקאל בחזונו ולא מה הייתה כוונתו בביטוי “כעין חשמל”. הפרק הראשון בספר יחזקאל נודע בספרות חז”ל כ”מעשה מרכבה” – שם הקוד שניתן לעיסוק בתורת הסוד והקבלה.
העיסוק ב”מעשה מרכבה” נחשב למסוכן, וכמתאים רק ליחידי סגולה. בתלמוד הבבלי מסופר, למשל, הָהוּא יָנוֹקָא שדְרַשׁ בְּחַשְׁמַל, וּנְפַקָא נוּרָא וַאֲכַלְתֵּיהּ (חגיגה י”ג), כלומר – ילד שניסה לדרוש במשמעות החשמל במעשה מרכבה, ויצאה אש ושרפה אותו.
על אף הסכנה, חכמי התלמוד בכל זאת מנסים לפרש את המילה חשמל ומסבירים שאלו מעין ראשי תיבות או הלחם בסיסים של “חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת” (מדברות). לפי רש”י, הפרשן בן המאה ה-11, אלו חיות שאש יוצאת מדיבורן.
אלקטרונים בתרגום השבעים
אחד התרגומים הראשונים למילה חשמל מופיע ב”תרגום השבעים” של התנ”ך לשפה היוונית, שנקרא על שמם של שבעים ושניים החכמים שעסקו בו במאה השלישית והשנייה לפני הספירה . שם, תורגמה המילה חשמל כ”אלקטרון” – אבן ענבר ביוונית עתיקה. האבן היא למעשה שרף עצים מאובן, וייתכן כי צבעה הזהוב והמבריק הזכירה למתרגם את מראות הברקים והאש בחזון יחזקאל.
הקשר לחשמל של ימינו נוצר בעת החדשה. מי שגילה את החשמל הסטטי וחוקי הדחייה והמשיכה המגנטיים במאה השבע עשרה הוא הרופא הפרטי של המלכה אליזבת הראשונה, ויליאם גילברט. לאחר ששפשף אבנים ומתכות, כמו אבני ענבר, הוא הבחין בתופעה משונה: האבן הופכת למגנט. מסיבה זו הוא קרא לכוח החשמלי electrum, על שם האבן. רק אז נטענה המילה במשמעות הפיזיקלית הידועה לנו היום.
המשורר העברי י.ל. גורדון, בן המאה התשע עשרה, חזר למעשה מרכבה בשירו “שני יוסף בן שמעון” ותיאר את כוחות המלאכים ככוחות הטבע: “הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה”. הוא השאיר הערת שוליים בצד השיר וכתב שכוונתו למילה היידית “עלעקטריציטט”.
אליעזר בן-יהודה הוסיף את המילה חשמל למילון העברי הראשון וסיכם את החשמל שבחזונו של יחזקאל כך: “אף על פי שאין כל יסוד אמיתי ליחס לחשמל משמעות זו, בוודאי כדי לקבל את השימוש שהשתמש בו יל”ג במלה”. אין מה לומר, בחירה מחשמלת.