פתק

את העובדה הזו הפוליטיקאית מרב מיכאלי תשמח לשמוע. שתי המילים “פתק” ו”פתקה” מקובלות על האקדמיה ללשון ולשתיהן משמעות זהה. זאת אומרת שאתם ואתן יכולים ויכולות לבחור במה שרוצים או רוצות להשתמש.

פתקים במדבר לבחירת מנהיגים ולמניעת סכסוכים

פתקי הצבעה – למעשה פתקי הגרלה – מופיעים לראשונה במדרש תלמודי שמתאר את הבחירות הראשונות שעשה משה רבנו במדבר. הרקע לתיאור נעוץ בסיפור “חטא המתאווים” בספר במדבר, שבו קבוצת אספסוף קטנה דרשה תפריט של בשר ודגים, ירקות ופירות, כפי שהורגלו בכלא במצרים. האספסוף הצליח למשוך אחריו את שאר בני ישראל, וכולם יחד בכו על המן שהורד להם מהשמיים. הבכי הקולקטיבי הזה גרם למשה להתייאש ולומר שאינו יכול עוד להנהיג את העם לבד. בתגובה, אלוהים ציווה עליו לאסוף שבעים מנהיגים מזקני ישראל כדי להוביל את העם יחד איתו.

כאשר משה ניגש לבחירת הזקנים הוא נתקל בבעיה מורכבת – איך בוחרים את ההנהגה בצורה הוגנת ובלי לעורר תלונות וקנאה בין השבטים. וכך מתאר התלמוד במסכת סנהדרין: מֶה עָשָׂה? בֵּרֵר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּתְקִין, עַל שִׁבְעִים כָּתַב “זָקֵן”, וּשְׁנַיִם הִנִּיחַ חָלָק, בְּלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי. משה בחר שישה אנשים מכל שבט, 72 בסך הכול, ואז הכין 72 פתקים, על 70 מהם כתב את המילה “זקן” ושניים נותרו ריקים. לאחר מכן כל אחד מהמועמדים נקרא לבחור פתק מהקלפי. האנשים שקיבלו פתק עם הכיתוב “זקן” הוכתרו כחברי ההנהגה החדשים והשניים שהעלו פתק ריק קיבלו הודעה שינסו שוב בפעם הבאה.

כשאנחנו הולכים היום לקלפי אנחנו משתמשים בצורת הזכר “פתק הצבעה”.

גזר הדין הגיע: פתקאות מבית המשפט

המילים “פתק” ו”פתקה” קיבלו משמעות נוספת במדרש ובקבלה, של מסמך אלוהי, הודעה שעליה נכתב גזר דין. למשל, במסכת סוטה מופיע הביטוי “פִּתְקָהּ שֶׁל חַוָּה”, שמשמעו גזר הדין שנשים ילדו בצער ובכאב, בגלל חטא חוה בגן העדן.

בספר הזוהר לפרשת חיי שרה מסופר על ה”פתקים” שבהם רשימת האנשים שנידונו לגן עדן. רשעים, לעומת זאת, לא זכו להיכתב בפתק וגזר דינם לגיהינום: “וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְתִּיבִין על יְדוֹי בְּפִּתְּקָא, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין”.

מנהג ידוע הוא לאחל “פתקא טבא”, פתק טוב, ממוצאי יום הכיפורים ועד סוף חג הסוכות. איחול זה מבטא את התקווה להיכתב בפתקיו של אלוהים, בספר החיים, ולזכות בגזר דין טוב. המקור לאיחול זה נמצא גם הוא בספר הזוהר לפרשת צו, המתייחס ליום הושענא רבה: “בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא ומסתיימי דינין”. כלומר, ביום זה, בהושענא רבה, מצווה המלך לתת את הפתקים לנידונים ומסתיים הדין. הפתקים שבהם נכתב ונחתם גזר הדין של בני האדם שוהים אצל המלך לאחר ימי הדין, ורק בסוף חג הסוכות הוא מוסר אותם לביצוע סופי. לפי מסורת חסידית, שערי השמיים עדיין פתוחים לתשובה עד היום השמיני והאחרון של חג החנוכה, ולכן קיים מנהג חלק החסידים לחכות עם הברכה “פתקא טבא” ולאחל אותה זה לזה בחג החנוכה.

השאיר חותם

במסכת יומא מסופר על פתק שנפל מן השמיים עם המילה “אמת” – חותמו של הקב”ה – כמענה לבקשתם של חכמים שיסלק מהם את היצר הרע, זה שגרם להחרבת המקדש, להרג ולגלות. בלשון התלמוד: “נְפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּהּ ‘אֱמֶת’״. כלומר אלוהים הסכים, קיבל את בקשתם ושלח פתק בחתימתו.