החלק הכי חשוב בטיסה לחו”ל הוא המעבר בדיוטי פרי כדי לקנות בשמים, שוקולדים ומוצרי אלקטרוניקה. אבל בשמים היו קיימים בעולם הרבה לפני טיסות לחו”ל וחופשות הכול כלול. הפקתם היא מלאכה קדומה ואם תרצו להתנסות אפילו יש מתכונים להכנתם בין דפי המקרא.
משחה וקטורת: הבשמים האסורים מספר שמות
האזכורים הראשונים של בשמים בתנ”ך מופיעים בספר שמות. בפעם הראשונה משה מצווה לאסוף תרומות מעם ישראל עבור המשכן: כסף, זהב, נחושת, אבני חן, עורות וגם “בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים”. מהם אותם בשמים? תלוי. הבושם הראשון שנזכר הוא בעצם משחה, שמן המשחה, שבו מרחו את כלי הקודש והכוהנים.
סוג שני של בושם מקראי הנזכר בכתובים הוא קטורת הסמים, שהיו שורפים על המזבח במשכן בתקופת המדבר ולאחר מכן בבית המקדש. הקטורת היא תערובת של חומרים שונים שנשרפו יחדיו: “נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה… וּלְבֹנָה זַכָּה”, כמו קטורות ריחניות שאפשר לרכוש בחנויות ניו אייג’ היום.
לפי הכתוב בתנ”ך, שמן הבושם וקטורת הסמים הם חומרים שנועדו לשימוש הפולחן הדתי בלבד על ידי מי שהוסמכו לכך, ולכן מי שיכין אותם לצרכיו הפרטיים צפוי להיענש. בחפירות ארכיאולוגיות בתל ערד נמצאו שרידים שמעידים על פולחן הקטורת בתקופת קדומות בארץ ישראל.
מתכון סודי לבושם בן 2,000 שנה
למילה “בושם” פירוש נוסף. לפי חז”ל, זהו השם של צמח האפרסמון, שנקרא במקורות גם בלסם או בלסמון. אין מדובר בפרי הקרוי היום בפינו אפרסמון, אלא בצמח נדיר שנמצא באזור יריחו ועין גדי, וממנו היו מפיקים את השמן המפורסם, שכמותו – כך מעידים – לא נודע בכל המזרח התיכון. פיליניוס הזקן, היסטוריון מן המאה הראשונה לספירה, ציין ששום בושם לא השתווה באיכותו ובריחו לשמן האפרסמון. לפי יוספוס פלביוס, הצמח הובא למדבר יהודה על-ידי מלכת שבא, כמו שנכתב בספר מלכים: “וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה… וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.”
צמח האפרסמון המקראי מזוהה עם צמח המור, שגדל לאורך הבקע הסורי אפריקני. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בקומראן, באזור ים המלח, בשנת 1988, נמצא כד חרס קטן ובו נוזל שמנוני. לפי אנליזה כימית ועדויות היסטוריות מהאזור, סביר שמדובר בכד עתיק של בושם אפרסמון. סוד הכנת הבושם היה שמור אצל היהודים ונשאר אצלם גם אחרי שפלש יוליוס קיסר ליהודה. המתכון לבושם האפרסמון אבד עם השנים ואין לדעת כיצד רקחו אותו, אבל לפחות יש בידינו קצה חוט בתנ”ך כדי לנסות.
בשמים: מחלקת נשים
בושם מוזכר בתנ”ך פעמיים בהקשר של נשים – האהובה משיר השירים ואסתר המלכה. המילה “בושם” מוזכרת כמה פעמים במגילת שיר השירים, כאשר האישה מחכה לדודה האהוב והיא מתבשמת לקראתו: “מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים“. פעם נוספת הבושם מופיע במגילת אסתר. לפי הסיפור במגילה, הנשים שיועדו להינשא למלך אחשוורוש התארגנו במשך שנה שלמה לקראתו. שישה חודשים הן עיסו את גופן בשמן המור ועוד שישה חודשים בבשמי נשים: “כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים”.
אילו אסתר המלכה הייתה טסה לחופשת הכול כלול באילת, באיזה בושם לדעתכם הייתה בוחרת בדיוטי פרי?