בחנו את עצמכם: כמה ישראלים זכו בפרס נובל? מהו הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר? ומתי מוענק מדי שנה פרס ישראל?
המילה "פְּרָס" מתארת קבלת הוקרה ולעיתים גם דבר-מה בעל ערך כספי עבור הישג יוצא דופן או זכייה בתחרות. עובדה מפתיעה היא שהמילה "פרס" מופיעה במשנה. כן, כן, מסתבר שגם בתקופת חז"ל ניתנו פרסים.
המסר של חז"ל: תעשו מה שצריך שלא כדי לזכות בפרס
המילה "פְּרָס" נמצאת במשנה בפרקי אבות, שעוסקים בענייני מוסר חברתי ודרך ארץ. בפרק הראשון מופיעה ההדרכה הבאה: "אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס".
ברובד המשל, צריך לשאוף להיות תלמידים מצטיינים ועוזרים נאמנים של המורה בהתנדבות, ולא כדי לקבל ממנו תמורה כלשהי. הנמשל בדברי אנטיגנוס הוא יחסי עם ישראל עם האלוהים. דמות הרב מייצגת את הקב"ה, והמסר הוא שיש לקיים את מצוותיו מתוך מסירות אמיתית, מאהבה ומיראה, גם ללא תגמול או הבטחה לגמול על כך.
רש"י מסביר שהמילה "פרס" היא מלשון ערך כספי. היא מגיעה מן המילה הארמית פּוּרְסָנֵיהּ, שמופיעה בתרגום אונקלוס של התנ"ך לארמית. בספר ויקרא פרק כג, בכל פעם שמופיעה המילה "ערך" על הטיותיה השונות – "פּוּרְסָנֵיהּ" בתרגום הארמי – מובן מההקשר שמדובר בערך כספי. רבי עובדיה מברטנורא, פרשן המשנה שחי כ-400 שנים אחרי רש"י, הוסיף על דבריו שהערך הכספי הזה הוא ערך שאין חובה לתת אותו, מעין בונוס, כמו סכום כספי שניתן לעובד כתגמול.
חצי קילו תאנים ומחצית החודש
למילה "פְּרָס" יש יותר ממשמעות אחת. היא מופיעה כמה פעמים במשנה במשמעות חצי. למשל, במשנה במסכת פאה דנים החכמים בהלכות תרומות לעניים – כמה יש להשאיר להם מסוגי מתנות שונים מן השדה כמו חיטים, שעורים, כוסמין וגם דבלה, שהיא גוש תאנים מיובשות. הם משתמשים שם בביטויים שהם מידות לכמויות. לפי רבי מאיר, צריך להשאיר לעניים "קַב וָחֵצִי כֻסְּמִין, וְקַב גְּרוֹגָרוֹת, אוֹ מָנֶה דְּבֵלָה", אבל "רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: פְּרָס". כלומר – חצי מנה של דבלה.
מה עוד פורסים חכמים לחצי? ברכות וזמנים. במשנה במסכת מגילה כתוב "אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע". והפרשן ברטנורא מסביר: "פורסין" – לשון פרוסה, כלומר חצי דבר. באותו מקרה שבו דנה המשנה, הכוונה היא שמשתי ברכות שנאמרות בדרך כלל לפני קריאת שמע, יש לומר ברכה אחת בלבד. ככל הנראה גם המילה "בִּפְרוֹס", כמו בביטוי "בפרוס השנה החדשה", מגיעה מאותה משמעות. כשאומרים, למשל, במשנה (במסכת שקלים) "בִּפְרוֹס הַפֶּסַח, בִּפְרוֹס הָעֲצֶרֶת או בִּפְרוֹס הֶחָג", מתכוונים ליום ט"ו בחודש שלפני החג, מכיוון שאז עבר חצי הזמן שבו נהוג ללמוד את הלכותיו. זמן זה מתחיל 30 יום לפני החג, ועל כן "בפרוס החג" הוא 15 ימים קודם לחג.
פריסה ו"פראסים"
את המילה "פרס" לרוב נפגוש בהקשר חיובי, אלא אם כן מדובר בפרס ניחומים. אבל יש מקרה מסוים שבו נפגוש במילה במשנה שלא בהקשר שמח במיוחד. "בֵּית הַפְּרָס" הוא שדה שיש בו קבר, ובמקרים מסוימים, שקשורים להלכות טומאה, הטומאה מתפרסת ומתפשטת בשדה. כלומר, פרס כאן הוא מלשון "פורס מפה". חכמי המשנה דנים כיצד אפשר לטהר את השדה מהטומאה, כדי שאפשר יהיה להשתמש בו או בפירות שצומחים בו.
לצד כל הפרסים הנזכרים, יש פרס אחד יוצא דופן. בתחילת המאה ה-20 נהגו ילדי ישראל לאסוף פרסים (פראסים בלשון הדיבור). אלו הם גזרי נייר שהיו אוספים ושומרים בתוך ספר או מחברת. ה"פרסים" הקדימו את קלפי האספנות והמדבקות של הילדים בדורות שלאחר מכן.