בכל פעם שאנחנו ניצבים מול פתקי ההצבעה בבחירות, עטופים בתחושת אחריות דמוקרטית, אנו נתקלים במילה ייחודית: “פרגוד”. המילה הזו, החבויה מאחורי מסך הקרטון שמסתיר את הקלפי, מגיעה אלינו מן המקורות היהודיים וטומנת בחובה היסטוריה עשירה ומשמעויות מגוונות.
זיופים מאחורי הפרגוד? חז”ל כבר חשבו על כך
במשנה, במסכת כלים, “פרגוד” מתואר כ”מסך שתולין על פתחי המלכים”. תיאור זה מציג את הפונקציה הבסיסית של הפרגוד: מחיצה שמסתירה את המלכים ומגינה על המרחב הפרטי שלהם, כיאה לאנשים ממעמד גבוה שזקוקים לפרטיות מעיניו הבוחנות של הציבור.
אך משמעות המילה “פרגוד” אינה מוגבלת רק למסך. במשנה אחרת, במסכת שקלים, אנחנו מוצאים את הביטוי “פַרְגּוֹד חָפוּת” – תיאור של בגד ארוך שעשו בו מכפלת. האזכור במשנה נוגע לגזבר שאחראי בבית המקדש על התרומות של מחצית השקל, ומציין שאסור לו להגיע ללשכה בבגד זה, שמא יחשדו שהוא מחביא כסף במכפלת.
מה שקורה מאחורי הפרגוד נשאר מאחורי הפרגוד
השימושים השונים במילה “פרגוד” במקורותינו חושפים את הרבגוניות שלה. היא יכולה לתאר, כאמור, מסך פיזי המסתיר חלל, בגד המבדיל בין אנשים, וגם מרחב מטאפורי שמתקיים בעולם הבא, וגבול סמלי בין עולמות רוחניים.
בתלמוד, במסכת חגיגה, מובא סיפור על רבי מאיר, שהיה הולך אחרי מורו אלישע בן אבויה כדי ללמוד תורה מפיו. אלא שאותו אלישע בן אבויה “יצא לתרבות רעה”. פעם אחת ביום שבת הלך רבי מאיר אחריו כמנהגו, עד שאלישע בן אבויה עצר אותו ואמר לו “חזור לאחוריך. עד כאן התחום שמותר ללכת בו בשבת”. ענה לו רבי מאיר: “חזור אתה בתשובה”. תשובתו של בן אבויה לכך הייתה: שמעתי שנאמר מאחורי הפרגוד שכולם זכאים לחזור בתשובה – חוץ ממני.
סיפור זה ממחיש את הפרגוד כקו גבול. ייתכן שאלישע בן אבויה הרגיש דחוי על-ידי החברה שלא רצתה בחזרתו בתשובה. כוונתו בביטוי הזה היא ששמע כי תשובתו לא תתקבל בעולמות העליונים, הנסתרים, אלה שמצויים “מאחורי הפרגוד”.
הפרגוד מופיע בספרות חז”ל גם ביחס לשדים ומלאכים, שעליהם נאמר בתלמוד שהם “שׁוֹמְעִין מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד”. כלומר, הם מסוגלים לשמוע מפי אלוהים דברים שבני אדם לא יכולים.
המילה “פרגוד” מזכירה לנו שישנם דברים שאיננו יכולים לראות או לגעת בהם באופן ישיר, אך הם עדיין משפיעים על חיינו.