מאת: הרב אייל ורד
תפילת הקדיש היא תפילה מסורתית בת אלפי שנים הנאמרת על ידי האבלים, החל מרגע הקבורה עד תום שנת האבל, ובאזכרות. כאשר האבלים אומרים קדיש, הציבור שאיתם משיב "אמן" בכמה מקומות, ולאמירה זו משמעות רבה.
קדיש: מדוע אנו מבקשים קדושה בזמן האבל?
משמעותה של תפילה זו היא בקשה למילוי החיסרון. עם פטירתו של אחד מהקרובים אלינו – חסרונו מורגש וכואב. חור נפער במרקם חיינו. תפילת הקדיש מבקשת מבורא עולמים שירפא חיסרון זה וייתן לאבלים כוח להמשיך את מסע חייהם.
נוסח התפילה אומר כך: יתגדל ויתקדש שמו הגדול של הבורא. כלומר, במקום ההעדר אנו מבקשים גדילה, ובמקום מוות שכרוך ב"טומאה" – האבלים מבקשים חיים, ועמהם – קדושה. גם המילים "ויצמיח את הגאולה ויקרב את המשיח" – הן בקשה המרמזת על הרצון להמשיך בחיים. גאולה היא גם גאולה ממצוקת הצער והמוות, ואנו חפצים להמשיך במסע הריפוי למרות הקושי והחיסרון הגדול שנפער בחיינו לנוכח הסתלקותו של אדם אהוב.
הקדיש, אם כן, הוא תפילה שמופנית אל הקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הכוחות, שייתן גם לאבלים כח להתמודד עם הקושי שנפל עליהם, ויעניק להם כוחות חיים שיעזרו להם להמשיך את חייהם באופן מלא וטוב, לאחר שיצליחו להתנחם מן הצער והקושי.
מהי חשיבות אמירת ה"אמן" עבור הציבור?
הקדיש נאמר בציבור, ולמעשה מזמין את ציבור הנוכחים, לקחת חלק במלאכת ניחום האבלים.
עניית האמן לאחר אמירת הדברים שאומר האבל מבטאת את ההשתתפות שלנו בצער. אנחנו מהווים קהל עבור האבל, שזקוק לאנשים שישמעו את צערו וישתתפו איתו בכאב.
גם האבל עצמו, מעומק צערו האישי, ומתוך הכאב והקושי, מבקש "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". כלומר לא רק על עצמו מבקש האבל, אלא גם על כל ישראל, ועל כל המתמודדים עם קושי ועם צער כמוהו. בכך מבטא האבל את האחריות ההדדית ואת השייכות שלו ושל ציבור הנוכחים לכל עם ישראל.
העמידה המשותפת, אמירת האמן, ועצם המעמד נורא ההוד הזה, שכרוך גם באמירת הקדיש בשפה קדומה, השפה הארמית – כל אלו מתחילים תהליך של ריפוי ונחמה אצל האבל – תהליך שלחברים ולבני המשפחה יש בו חלק נכבד: בשותפות, בעמידה יחד, ובאמירת האמן.
כאשר אתם משיבים "אמן" לקדיש, אתם נוטלים חלק פעיל ומשמעותי בניחומו של האבל ובחזרה ההדרגתית שלו למסלול חיים מלא.
