המודעות הגוברת לנזק הסביבתי מצמצמת בשנים האחרונות את מנהג המדורות בל"ג בעומר. מרוב העיסוק בנושא ומציאת חלופות מזהמות פחות למדורה המסורתית, כמו תהלוכות וטיולים בטבע, ל"ג בעומר כמעט הפך לחג של מודעות אקולוגית. אז בזמן שאנחנו מניחים למדורות ולחומרי הבעירה שנהוג לסחוב מאתרי בנייה – מה באמת קורה בתחומים לא פחות מזהמים, כמו בנייה?
כבר מסיפור גן העדן והציווי לאדם "לעבדה ולשמרה", היהדות מעניקה חשיבות רבה לשמירה על הסביבה, ומדגישה את האחריות שלנו כלפי העולם הטבעי. במקביל, היא מכירה בכך שהאדם הוא חלק מהבריאה, שנועד לפתח, ליצור ולשגשג. האיזון הזה דורש פיתוח אחראי ומושכל, המביא בחשבון את צורכי האדם לצד החובה לשמור על העולם למען הדורות הבאים. אחת הדוגמאות העכשוויות לתכנון אחראי מתבטאת בפיתוחם של מבנים אקולוגיים.
הראש היהודי ממציא פטנטים
ענף הבנייה הוא בין המזהמים ביותר. הוא אחראי על כ-40 אחוזים מצריכת האנרגיה העולמית, על כשליש מפליטת גזי החממה, על ייצור כמות עצומה של פסולת, על הרס סביבות מחיה של בעלי חיים ועל שימוש בזבזני במים ובמשאבי אנרגיה אחרים. אך עד לפני כמה שנים, הבנייה הירוקה הייתה בגדר תקן וולונטרי שהונהג ברשויות מקומיות בודדות בלבד.
מאז שנכנס לתוקף התקן הישראלי לבנייה ירוקה בשנת 2022, גם ישראל, כמו מדינות אחרות, מחייבת מבנים חדשים לעמוד בקריטריונים מסוימים של צריכת אנרגיה ומים, איכות אוויר וחומרי בנייה. אלפי בניינים נבנים היום בבנייה ירוקה ומתוך התחשבות בסביבה. אבל לא תמיד התקנים מספיקים, ולפעמים הראש היהודי ממציא הפטנטים נדרש לפתרונות יצירתיים במיוחד לשימוש מושכל באנרגיה ולצמצום הפגיעה הסביבתית. הינה ארבע דוגמאות מקומיות מעניינות במיוחד.
270 אלף אבנים במקום מזגן
מתחת לרצפת הספרייה הלאומית החדשה והמרהיבה בירושלים מסתתר סוד: 270 אלף אבנים ירושלמיות, כל אחת בגודל ראש אדם, המרכיבות את מאגר המיזוג הטבעי הגדול מסוגו בעולם. האבנים נחצבו באתר הבנייה עצמו והפכו מפסולת בניין למשאב יקר. בכל לילה, אוויר ירושלמי קריר מועבר בין האבנים בעזרת מפוחים, וביום הוא מוזרם אל חללי הספרייה, מוריד את הטמפרטורה וחוסך 20%־30% מצריכת החשמל למיזוג.
הספרייה, המדורגת בציון הגבוה ביותר של התקן האמריקאי המחמיר, משלבת גם תאורה טבעית חדשנית: חלונות שקועים המכניסים אור ללא חום, חלון דרומי עם תריסים אוטומטיים וחלון גג מתוחכם עם יריעות המגינות מקרינת UV. אפילו חשמל מיותר הופך להכנסה, בזכות פאנלים סולאריים המותקנים במסגרת השחורה של חלון הגג, שמספקים חשמל נקי הנמכר לרשת הארצית.
גם בית הכנסת "וואהל" במבנה נושא מסר סביבתי עמוק. האומן איתמר שגיא יצר פרוכת ייחודית מלמעלה מאלף פיסות בד משומשות שנעשה בהן שימוש מחודש ככלי קודש. פיסות הבד הללו נמשכות פנימה בעקבות האור הטבעי מהתקרה. שגיא הקדיש את הפרוכת לחיילינו ולחטופינו.
פרוכת עשויה מאלף פיסות בד משומשות הפכה לתשמיש קדושה אקולוגי בבית הכנסת של הספרייה הלאומית
חדשנות אקולוגית עתיקת יומין
שני מבנים עגולים, שבכל אחד מהם מאות דירות לסטודנטים, הוקמו ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן כחלק ממעונות הסטודנטים החדשים של אוניברסיטת בר-אילן. המבנים העגולים נועדו לחסוך משמעותית באנרגיה וליצור עבור הסטודנטים סביבה נעימה מבחינה אקלימית.
הפאטיו הפנימי והמסדרונות הספירליים הם דוגמה לשיטה עתיקת יומין שהפכה למודרנית. האוויר הקר שוקע בלילה לתוך החצר ומוריד את הטמפרטורות במהלך היום, והמסדרונות הפתוחים מאפשרים לאוויר לשטוף את המסדרונות. שיטה זו מצננת את החללים ומסייעת לחיסכון של כ-40% בצריכת האנרגיה. מסביב נשמרו 80 עצים ונשתלו חדשים, ביניהם עצי פרי וחורש חסכוניים במים. מערכת השקיה מיוחדת מאפשרת חלחול מי גשמים, ויחד נוצרת סביבה ירוקה וקהילתית נעימה.
מחקרים מראים שיפור בריכוז התלמידים וירידה בהיעדרויות בעקבות השימוש באוויר נקי
אוויר נקי להעלאת ציונים
בית הספר "מיתרים" ברעננה, שנחנך ב-2023, ממוקם סמוך לכביש ראשי ולכן נאלץ להתמודד עם אתגר איכות האוויר. הפתרון: מערכת חדשנית של אוויר צח ומסונן, הכוללת ייצור חשמל על הגג ומאווררי תקרה שמוקמו באמצעות סימולציות מיוחדות לחיזוי תנועת האווירה, ושומרת על כיתות נעימות ושקטות. מחקרים כבר מראים שיפור בריכוז התלמידים וירידה בהיעדרויות בעקבות השימוש באוויר נקי.
במקביל נבנתה מערכת מתקדמת לניהול מי הגשמים, התורמת להחדרת מים אל מי התהום ומונעת בזבוז משאבים יקרים. הפתרונות הירוקים לא העלו משמעותית את עלות הבנייה, ותוספת העלות נכללה במסגרת התקצוב הייעודי שהתקבל מהמשרד להגנת הסביבה עבור בנייה ירוקה – תוספת של כ-7% בלבד לתקציב.
טיח מיוחד המכיל זרעים של צמחי בר תורם להורדת הטמפרטורה בתוך הבניין
גיאולוגיה חכמה במורדות גבעת רם
המכון הגיאולוגי בקמפוס גבעת רם הוא יצירת מופת אקולוגית. מיקומו בצלע הר הפך ליתרון, עם מערכת תעלות שאוספות מי גשמים להשקיית הצמחייה המקומית שנבחרה בקפידה ושלא דורשת השקיה נוספת לאחר שלב ההתבססות הראשונית. צמחים נוספים מושקים באמצעות מי מזגנים כדי להביא לחיסכון אופטימלי במים.
כדי לצמצם את צריכת האנרגיה, ובהתאם לרוח המכון העוסק בגיאולוגיה – מערכות גיאותרמיות חכמות שהוטמעו בעומק 120 מטרים מספקות קירור וחימום טבעי, עם חיסכון של עד 60% באנרגיה. חזיתות המבנה מתוכננות בקפידה לניצול מיטבי של אור השמש ללא התחממות מיותרת, וקירות חיצוניים מכוסים בטיח מיוחד המכיל זרעים של צמחי בר מקומיים, שאינם דורשים השקיה ותורמים להורדת הטמפרטורה בתוך הבניין.