תשכחו מוולנטיין דיי – לנו יש את ט”ו באב, חג האהבה היהודי, שמלווה אותנו לפחות מתקופת המשנה. רגע לפני שאתם רצים לקנות בונבוניירות בצורת לב ולשמור שולחן במסעדה הקרובה לביתכם, אנחנו מזמינים אתכם לעצור רגע ולהבין על מה כל הרעש בעצם.
ט”ו באב על שום מה? קצת רקע:
א. שידוכים בכרמים בבגדים שאולים: ט”ו באב מוזכר לראשונה במשנה, שם קבע רבן שמעון בן גמליאל כי “לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים” (מסכת תענית, פרק ד’). בהמשכו של אותו טקסט מתואר כיצד נהגו בנות ירושלים לצאת בבגדים לבנים שאולים (כלומר, בגדים ששאלו ממישהי אחרת) ולרקוד בכרמים לשם מציאת שידוך. הסיבה לכך שהן לבשו דווקא בגדים שאולים, אם תהיתם, הייתה “שלא לבייש את מי שאין לו”. כלומר, לא להביך את מי שאינו יכול לרכוש בגדים חדשים.
ב. לא רק חג האהבה: בתלמוד הבבלי, במסכת בבא בתרא, מצוינים כמה אירועים היסטוריים משמחים שהתרחשו בדיוק בט”ו באב, ואלה כמה מהם: בוטלה הגזרה שהביאה למותם של בני דור המדבר; בוטל נוהג הצבת הפרוסדאות (שומרי הגבול) שחסמו את הדרכים לירושלים מאז ימי ירבעם בן נבט, ונועדו לנתק את שבטי ישראל מהעיר; ביום זו הותר לקבור את הרוגי ביתר שנרצחו באכזריות בידי המלך אדריאנוס בימי מרד בר כוכבא; ולבסוף – הותר לבני ישראל להתחתן עם שבט בנימין, לאחר הפרשייה העגומה של “פילגש בגבעה”.
ג. רמז מקראי לחג האהבה: לא ניכנס לכל הפרטים בפרשייה הפלילית של פילגש בגבעה, אך נזכיר שבעקבותיה פרצה מלחמת אחים בין השבטים, ושבט בנימין הוחרם לשידוכין. עם הידלדלותו של השבט וכניסתו לסכנת הכחדה נמצא פתרון כיצד להחזיר את השבט לסצנת הדייטים בלי לשבור את החרם. בזמן חג הנחגג בעיר שילה “מימים ימימה”, שבו יוצאות בנות השבט לחולל בכרמים, “נחטפו” הבנות בידי בני שאר השבטים, והשבט ניצל. האם אותו חג הוא בעצם ט”ו באב או שמא חג קדום אחר?
ד. אהבה כתיקון לשנאת חינם: ט”ו באב נחשב ליום תיקון לט’ באב, בין היתר משום שהראשון נקשר באהבה והשני בשנאת החינם שהובילה, לפי המסורת, לחורבן בית המקדש השני. ט”ו באב גם חל בליל ירח מלא, ובכך מסמל את שיאה של העלייה שמגיעה לאחר הצער הגדול שמאפיין את ימי בין המצרים ותשעה באב. יש מי שלוקחים את התיקון של ט”ו באב כמה צעדים קדימה. לפי רבי צדוק הכהן מלובלין, בית המקדש השלישי עתיד להיבנות בט”ו באב, ממש כפי ששאר אסונות ט’ באב הגיעו לתיקונם בתאריך זה.
ה. אין פטור מלימודים: המקובלים הגדירו את ט”ו באב כיום של קצת שמחה והרבה לימוד תורה – וכדברי החיד”א: “בט”ו באב ירבה קצת שמחה כי יש עילוי לשכינה” (מורה אצבע, סימן ח’, רל”ח). החל מיום זה ועד לסוף החורף גם נוהגים להקדיש זמן נוסף ללימוד התורה בשעות הלילה, מאחר שהימים מתקצרים והלילות מתארכים. לילדים יש בית ספר? גם לכם.
ו. כתיבה וחתימה טובה: ט”ו באב חל בדיוק 40 יום לפני כ”ה באלול – היום שבו התחיל להיברא העולם, וממש בסמוך לראש השנה ולימים הנוראים. על פי פרשנויות שונות נהוג להתחיל כבר ביום זה את חשבון הנפש לקראת יום כיפור, ואף לאחל זה לזה כתיבה וחתימה טובה.
ז. השמש מתעייפת: ט”ו באב נחשב גם לחג חקלאי משום שהוא מציין את סיום שיאה של עונת הקיץ, כפי שמוזכר בגמרא: “מט”ו באב תש כוחה של חמה” (מסכת תענית לא ע”א). זה גם הזמן שבו הלחות עולה ועל כן הוא נחשב “יום תבר מגל” – יום שבירת המגל, כלומר יום שמחה על כך שמסיימים את מצוות כריתת העצים לבית המקדש.
ח. פירות האהבה: ואם כבר חקלאות, ט”ו באב הוא גם מועד שכדאי מאוד לטעת בו עצים (ולא, לא התבלבלנו עם חג אחר שגם מתחיל במילה ט”ו). לפי ההלכה, אסור לקטוף פירות מעץ בשלוש השנים הראשונה לנטיעתו, ופרי כזה נקרא “ערלה”. עם זאת, מעץ שניטע בט”ו באב מותר לקטוף פרי אחרי שנתיים ו-44 יום בלבד. למה? כיוון ש-44 יום לאחר ט”ו באב חל ראש השנה ותקופה זו נספרת (לפחות לענייני הנטיעות) כשנה שלמה. שימו לב שאם המועד מתפספס, והעץ ניטע אפילו יום לאחר ט”ו באב – הרי שאז צריך להמתין שלוש שנים מלאות עד לקטיפת הפירות.
ט. פטור מיוחד: זוגות רבים נוהגים לצום ביום חתונתם עד לאחר החופה, אולם בט”ו באב – בהיותו יום שמח – אסור להתענות. מכאן, שזוגות שנישאים בט”ו באב יכולים לסעוד את ליבם גם לפני מעמד החופה. שווה.
י. סגולה למציאת אולם: אנשים רבים נוטים לחשוב שיש סגולה לחתונה בט”ו באב, אבל האמת היא שאם יש סגולה היא נוגעת לשידוכים בלבד. ובכל זאת, ט”ו באב נחשב לאחד ממועדי החתונה המבוקשים ביותר בישראל, ומי שרוצה להשיג אולם בתאריך הזה מוטב שיתחיל לחפש מקום כבר בט”ז באב של השנה הקודמת. דרך אגב, מסורת החתונות בט”ו באב אינה חדשה. גם סיפורו של ש”י עגנון, “בשעה אחת”, מתרחש בט”ו באב, ומסופר בו על החופות הרבות שנהגו להעמיד בעיר הולדתו בוצ’אץ’ ביום זה.
יא. חתונה פרלמנטרית: בשנת 2022 הכנסת יצאה ביוזמה מפתיעה. בצל מבצע “עלות השחר” והמציאות הביטחונית המורכבת שאפיינה את חודש אוגוסט של אותה שנה החליטה הכנסת לפתוח את שעריה לזוגות שנישאו בט”ו באב ולאפשר להם לערוך את צילומי החתונה על רקע המשכן. האמת? יש בזה משהו רומנטי, שכן ממש מול הכנסת שוכן לו גן הוורדים.
יב. אהבת חינם? לא ממש: אנחנו אוהבים לדבר על אהבת חינם, אבל בינינו – אהבה יכולה לעלות לא מעט כסף. אחד המנהגים הנפוצים ביותר בט”ו באב הוא לקנות מתנות לאהובים. בשנת 2023 פרסם הסטארט-אפ הישראלי Humanz נתונים כלכליים הקשורים בחג, ולפיהם נראה שבאופן עקבי יש עלייה של 50% ברכישות אונליין בסמוך לחג. עוד מתברר כי כ-50% מהרכישות ברשת בתקופת חג האהבה הן של מוצרי אופנה והלבשה, כ-30% של מוצרי טיפוח, ו-15% של תכשיטים. ואנחנו היינו בטוחים שזה 100% שוקולד ופרחים.
יג. ניצחון מוחץ: בשנת 2019 החליט המכון למדיניות העם היהודי לבדוק איזה משני החגים נחשב יותר בעיני הציבור הישראלי: ולנטיין דיי או ט”ו באב. התוצאות היו חד-משמעיות: 10% מהישראלים לא ידעו מהו ולנטיין דיי, לעומת אחוז אחד בלבד שלא ידע מהו ט”ו באב. נוסף על כך, 19% מהישראלים ציינו שהם קונים מתנה או פרחים בוולנטיין דיי, לעומת 37% מהישראלים שעושים זאת בט”ו באב. מדינה יהודית או לא?
יד. הורה אהבה: ט”ו באב היה חג חשוב ביישוב גם בשנים שקדמו לקום המדינה. בחלק מהיישובים, כנראה בהשראת האזכורים החקלאיים מן המקורות, הוחלט לציין יום זה גם כחג הבציר והיין, וביישובים אחרים נהגו להתכנס לריקודי עם משותפים. בסיפורו של זאב יעבץ “חמישה-עשר באב בארץ-ישראל”, שפורסם ב-1903, מתוארות חגיגות ט”ו באב במושבה ראשון לציון – שם ראו במועד חג כפול, מאחר שהמושבה נוסדה באותו תאריך. בשנת 1912 פורסמה קריאה בעיתון “הצבי” של אליעזר בן-יהודה להכריז על ט”ו באב כחג לאומי, ובמהלך שנות ה-20 נערכו כינוסי נוער לכבוד היום המשמח.
טו. סיבה למסיבה: החיבור בין אהבה למוזיקה ולריקודים נמשך עד ימינו. משנת 1978 ועד שנת 2011 התקיים מדי שנה בט”ו באב פסטיבל “ליל אהבה” בצמח שעל גדות הכינרת. הפסטיבל אירח את טובי המוזיקאים הישראלים, ומשך אליו מבקרים מכל הארץ. החל משנת 2009 גם מתקיים בט”ו באב פסטיבל מחול לנשים ביישוב שילה שנקרא “מחוללות בכרמים”. הפסטיבל הזה הוא מחווה למסורת הריקודים הקדומה שמתוארת במקורות, וגם דרך נהדרת לחגוג את האהבה.