לאחרונה מוזכרת בהקשרים שונים תופעת ה"התעוררות" או ה"התחזקות" היהודית – ישראלים שמתחברים מחדש לזהות היהודית ולמסורת ומוצאים בה מקור לכוח ולשותפות. אבל עד כמה זה באמת נפוץ? איך זה בא לידי ביטוי בשטח? ומהן המשמעויות של התופעה מבחינה חברתית ופוליטית? הסקר שערכנו במסגרת מדד צהר ליהדות ולמסורת חושף תמונה מורכבת: אחרי 7 באוקטובר, ישראלים רבים אכן הרגישו קרובים יותר ליהדות, אבל הקרבה הזאת אינה אחידה.
הסקר שבנינו מבקש לבדוק כיצד מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה על זהותם הדתית והרוחנית של יהודים בישראל, ובפרט של חילונים ומסורתיים. שאלות הסקר התמקדו בשינויים בזיקות לאמונה ומסורת, בחיבור לזהות היהודית ובקשר למדינה, לארץ ולעם היהודי, ובקיום מצוות ומנהגים. לא שאלנו על עמדות כלפי מוסדות דתיים, פוליטיקה או אידיאולוגיה דתית, כדי למקד את הסקר ברובד החווייתי, הרוחני והאישי. בחרנו את השאלות על סמך ממצאים מסקרים עדכניים שהראו מגמה של התחזקות מסורתית בקרב צעירים בעקבות המלחמה, במטרה להבין את עומק התופעה, מאפייניה, ואם היא זמנית או ארוכת טווח.
הסקר בוצע בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים שלם. הוא נערך בקרב 1078 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשים ברשתות חברתיות, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות, וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3% בהסתברות של 95%.
מסורת של חוסן לאומי
אז עד כמה התופעה נפוצה? התשובה מורכבת. לפי תוצאות הסקר, בקרב 48% מהישראלים תחושת החיבור לזהות היהודית התחזקה מאז 7 באוקטובר. רק 12% מהמשיבים ענו כי תחושת החיבור שלהם נחלשה, ו-40% השיבו כי לא חשו בשינוי.
נוסף על כך, עבור רבים האמונה והמסורת היהודית היו מקור לכוח לאורך השנים הקשות שעברו על החברה הישראלית. 44% מהמשיבים על הסקר דיווחו כי המסורת או האמונה סייעו להם להתמודד עם אתגרים מאז 7 באוקטובר, בהם 61% מהמסורתיים, 77% מהדתיים, ו-89% מהחרדים.
כשהגלים מתחזקים
כדי לעמוד על טיבה של ההתעוררות היהודית באופן מובהק יותר, שאלנו על התקרבות לאופנים שונים בזהות היהודית, וגילינו שההתעוררות היהודית שאחרי 7 באוקטובר איננה סיפור אחד, אלא שתי תופעות שונות. לפי תוצאות הסקר, קיימת תופעה רחבה מאוד של התעוררות לאומית-אזרחית. 65% מהמשיבים העידו על התחזקות בקשר למדינה ולארץ, ו-60% סיפרו על חיזוק בחיבור שלהם לעם היהודי. מצד שני, ההתעוררות הדתית פחות נפוצה, ונשארת בעיקר בחוגים שהיו דתיים או מסורתיים עוד קודם.
בתוך המפה הזו בולטים במיוחד המסורתיים, עם אחוזים גבוהים במיוחד של התחזקות, הן בקשר לאלוהים ולמסורת והן בקשר למדינה ולעם היהודי. 66% מהם העידו כי האמונה שלהם באלוהים התחזקה, 63% התקרבו למסורת, 82% דיווחו כי הקשר שלהם למדינה התחזק, ו-81% העידו על התחזקות בקשר לעם היהודי. כמו כן, 37% מהמסורתיים העידו כי בחודשים הראשונים למלחמה העסיקו אותם שאלות הנוגעות לזהות יהודית – האחוז הגבוה ביותר מבין המגזרים. 68% מהמסורתיים דיווחו על התחזקות בחיבור לזהות היהודית מאז 7 באוקטובר, לעומת 59% מהדתיים ו-25% בלבד מהחילונים.
אפשר לומר שהמסורתיים הם הסיפור הגדול של הסקר הזה. נראה שהמסורתיות איננה רק קטגוריה סוציולוגית ותיקה, אלא גם השפה הטבעית ביותר של ההתעוררות היהודית החדשה: חיבור רגשי לזהות, למסורת, למנהגים ולקהילה, בלי התמסרות לאורח חיים דתי קפדני ומחייב. לא המגזר הדתי הוא שמושך אליו את הצעירים החילונים להתעניין בזהות יהודית, אלא הזהות המסורתית. זו אולי הסיבה שהמסורתיים מובילים כמעט בכל מדדי הסקר.
להתעורר כל בוקר מחדש
עם זאת, השינוי בקיום מצוות ומנהגים לא השתנה באופן דרמטי. גם את המנהגים שאימצו המשיבים הרבים ביותר (ענידת תליון יהודי, השתתפות באירועי לימוד, וקריאת הגות יהודית) אימצו רק 9% מהמשיבים. נוסף על כך, 8% החלו לשמוע שיעורי תורה, 8% החלו להקשיב למוזיקה עם חיבור יהודי, ו-8% החלו להתפלל. כמו כן, 9% מהנשים החלו להדליק נרות שבת ו-8% מהן העידו כי התחילו להתלבש באופן צנוע יותר, 8% מהגברים החלו להניח תפילין.
במנהגים שעלו לכותרות והוגדרו כ"טרנדים" דווקא לא זיהינו שינויים משמעותיים. רק 6% מהגברים החלו ללבוש ציצית, 3% בלבד מהנשים החלו לשמור הלכות נידה ופחות מ-6% מהמדגם החלו ללכת ל"סליחות". נראה כי השינויים בתחושת החיבור, על אף שיש להם חשיבות רבה ויכולים להוות מקור כוח, לא משפיעים על קיום מצוות. גם המנהגים שכן אומצו על ידי אחוזים רבים יותר, ברובם מצביעים על התקרבות רעיונית אמונית, ולא על שינויים ארוכי טווח שדורשים מחויבות.
"החילונים חוששים מניצול פוליטי"
"הממצאים מלמדים שהמסורת משמשת בידי ציבור רחב בישראל משאב לחיזוק החוסן האישי והקולקטיבי, נוכח המלחמה המתמשכת ואי-הוודאות", אומר פרופ' נסים ליאון, העומד בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומלווה את המחקר. "נוסף על כך, אנו לומדים על עמידות התפיסה המסורתית בחברה הישראלית ועל התחדשותה הדורית לאורך השנים, למרות הנבואות הקבועות בדבר שחיקתה הצפויה".
"מנגד, בולטים החשש והפחד באוכלוסיות המגדירות עצמן כחילוניות לנוכח האפשרות שההישענות על המסורת תהיה פלטפורמה שתנוצל לחיזוק הכוח הפוליטי הדתי והלאומני לטווח הארוך. חשש זה מלווה את צמיחתה של גישה חילונית מתגוננת, ההופכת למה שאפשר לתאר כסקטור 'חרדי חדש'. לכן, חשוב לזכור שההישענות על המסורת היא אקט אישי, ולא אקט פוליטי", מזהיר ליאון.
לטענתו של הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, "הסקר מלמד שההתעוררות היהודית בעקבות 7 באוקטובר חוצה מגזרים ואינה פוסחת גם על הציבור החילוני, שרבע ממנו התחבר יותר לזהותו היהודית. הסקר והמציאות מראים שהחיבור הזה אינו מעיד על תהליך של חזרה מעשית בתשובה, אלא על חיבור תרבותי, זהותי וטבעי ליהדות שמתרחש באופן ספונטני. חשוב מאוד לשמור על כוחה וייחודיותה של התופעה, ולא להפוך אותה לכלי ניגוח במחלוקות חברתיות".