בעידן של קיטוב הולך וגובר, שיח מסלים והתרחקות מהזהות המשותפת, הזהות היהודית יכולה להיות נקודת חיבור וקרבה בין אנשים שונים בחברה הישראלית. לכולנו יש את אותה ההיסטוריה, אנחנו חוגגים את אותם חגים וגדלנו על אותם סיפורים. אבל בשביל שנוכל לבנות על הזהות היהודית קומות נוספות של מחויבות ועתיד משותף, היא חייבת לשבת על בסיס יציב, שמורכב, בין השאר, מידע.
את מדד צהר ליהדות ולמסורת שנערך באוגוסט 2025 הקדשנו לידע יהודי. בסקר, שאלנו יהודים מכל המגזרים בחברה הישראלית שאלות של ידע בסיסי ביהדות, ובדקנו אם הם יודעים לענות עליהן. השאלות גובשו בעזרת צוות שכלל רבנים, אנשי רוח, אנשי אקדמיה ואנשי חינוך מהמגזר הדתי והחילוני, כדי לוודא שהשאלות אכן בודקות ידע בסיסי במגוון תתי תחומים ביהדות. כך, למשל, הוסרו מהמבחן מגוון שאלות הנוגעות לפרקטיקה דתית, והוסרו "מסיחים" מבלבלים מדי בחלק מהשאלות.
המדגם נערך בקרב 2,657 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2% בהסתברות של 95%.
החדשות הטובות: תשתית משותפת חזקה
הממצא המעודד ביותר במחקר הוא שקיימת תשתית רחבה של ידע יהודי בסיסי שמשותפת לכל המגזרים בחברה היהודית בישראלית. הציון הכולל שקיבל עם ישראל במבחן הידע היהודי הוא 83. הציבור החילוני השיג ציון ממוצע של 75, מה שמעיד על היכרות טובה עם מושגים מרכזיים ביהדות מחד גיסא, לצד חוסר בידע בסיסי בנושאים מסוימים מאידך גיסא. כך, למשל, 97% מהחילונים יודעים שהיו 12 שבטים לבני ישראל ומתי נערכת ברית מילה, 94% יודעים שהתורה ניתנה על הר סיני, ו-91% יודעים להשלים את המשפט "שמע ישראל".
בדומה, 91% זיהו את "שלושת הרגלים", 88% יודעים מהו סידור, ו-83% דייקו ב"ארבעת המינים". נתונים אלו מעידים על כך שהחברה הישראלית בכלל, לרבות הציבור החילוני, שומרת על קשר משמעותי עם המורשת היהודית. מדובר בהישג לא מבוטל שמעיד על השפעת המשפחתיות הישראלית, התרבות, החגים, השפה העברית וגם החינוך על יצירת בסיס ידע משותף.
עם זאת, במקביל ליציאת הסקר יצאנו לבדוק בשדרות רוטשילד בתל אביב מה מצב הידע היהודי בעזרת שאלות פתוחות, כאלה שלא מציגות כמה אפשרויות לבחירה כמו בשאלון הסקר. מתברר שבשאלות פתוחות המצב הרבה פחות מעודד: פגשנו ישראלים שלא זוכרים מי היו ארבע האימהות, לא יודעים באיזה חודש עברי הם נולדו, או מה פירוש ראשי התיבות תנ"ך.
תמרור אזהרה לחינוך הממלכתי
למרות בסיס הידע המשותף, אי אפשר להתעלם מהפערים בין המגזרים, כאשר הדתיים יודעים באופן מובהק יותר מהחילונים. ניתוח סטטי של כלל המשתנים מגלה שהמנבא החזק ביותר לחוסר ידע הוא מערכת החינוך שבה למדו המשיבים. בוגרי החינוך הממלכתי משיגים ציון ממוצע של 78, לעומת 93 בחינוך הממלכתי-דתי ו-92 בחינוך החרדי. הסקר מראה היכן בדיוק נמצאים "החורים השחורים". התמונה שעולה היא של "ידע תיירותי" – היכרות טובה עם סמלים חיצוניים ומושגים כלליים, אך קושי כאשר יש ירידה קלה לפרטים.
רק 34% מהחילונים יודעים מהי "הפטרה", 41% יודעים מה יש בתוך מזוזה, ו-45% יודעים מהי "ברכת המזון". גם על שאלה בסיסית כמו באיזה חג מצווה לשמוע שופר, רק 54% השיבו נכון, ו-64% בלבד ידעו מי הייתה רבקה אימנו. פערי ידע משמעותיים נגעו לשאלות מעט יותר מורכבות, הנוגעות לארון הספרים היהודי, בין השאר בשאלות שעסקו במשנה ובשולחן ערוך, או תבעו ידע מעט מעמיק יותר בתנ"ך.
הגיל או התרגיל?
פער נוסף שנחשף בסקר הוא הפער המגדרי. בכל המגזרים גברים השיגו ציונים גבוהים יותר מנשים, כשהציון הממוצע של גברים הוא 86, ושל נשים 80 בלבד. לכאורה, כיוון שבמערכות החינוך הדתיות והחרדיות מתקיימות הפרדה בין בנים ובנות לבתי ספר שונים ותוכניות לימוד נפרדות לחלוטין במקצועות היהדות, אפשר היה לחשוב שהפער המגדרי יתבטא בעיקר אצל יוצאי מערכות החינוך הללו. עם זאת, הפער קיים גם בקרב החילונים והמסורתיים.
נוסף על כך, לפי תוצאות הסקר קיים פער ידע בין הדורות השונים. בכל המגזרים, ככל שעולה הגיל – רמת הידע עולה, וזאת למרות שלימודים אקדמיים לא משפרים את הציון באופן משמעותי. ההבדל הבולט ביותר בין קבוצות התגלה בקרב בוגרי החינוך הממלכתי בגילאי 18–24 מאזור גוש דן, כאשר הציון הממוצע של נשים הוא 60 בלבד, ואילו של הגברים הוא 91.
"הסקר הזה הוא קריאת השכמה למערכת החינוך"
"הסקר חושף מצב מורכב בחברה הישראלית", אומר הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. "מצד אחד, רוב גדול של היהודים בישראל יודע מושגי יסוד בסיסיים של זהות יהודית. מצד שני, אחוזים גבוהים בקרב החילונים לא הכירו מושגים בסיסיים שכל יהודי חייב להכיר, לא כי הוא דתי אלא כי הזהות היהודית היא חלק ממנו". לדברי הרב סתיו, הבעיה היא מערכתית: "כשבוגר תיכון ממלכתי עם תואר אקדמי לא מבחין בין המשנה לגמרא, לא יודע מה יש בתוך מזוזה, או אינו מזהה את עשרת הדיברות – זה לא כישלון אישי, זה כישלון מערכתי. הפער של 20% בין דתיים לחילונים בידע יהודי בסיסי אינו טבעי – הוא תוצר של מערכת חינוך שיש לערוך בה תיקונים. דווקא בצל אירועי השבעה באוקטובר שהגבירו את תחושת הזהות היהודית המשותפת ויצרו עניין גובר והולך של הדור הצעיר ביהדות, הסקר הזה הוא קריאת השכמה למערכת החינוך למלא את תפקידה".
"היהדות המסורתית-חילונית מבוססת על מה שנמצא במעגל השנה ועל מה שלומדים בבתי הספר. לכן, לבוגרי החינוך הממלכתי אין דרך לדעת מהי הפטרה, או מה יש בתוך מזוזה" מסבירה אילה דקל, ראש הישיבה החילונית של בינ"ה, אשר השתתפה בצוות המייעץ לכתיבת הסקר. "עלינו לשאול את עצמנו – מהי היהדות שחשוב לנו שכל הילדים יֵדעו, מה חשוב לנו שילמדו בכל בתי הספר, וגם אילו שאלות לא שאלנו, שהיו מראות תוצאות אחרות".
רוצים לראות בדיוק מה שאלנו, ולגלות אם ידעתם יותר או פחות מהממוצע? היכנסו לחידון >