מייד עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” נרשמה בגוגל עלייה ניכרת בחיפוש המונח “תהילים”. ביממה שבה התרחשה מתקפת הטילים האיראנית נרשם פיק נוסף שמיקם את “תהילים” בין חמשת המונחים המחופשים ביותר. ובכלל, כאשר מסתכלים על העשור האחרון, ובמיוחד על השנה האחרונה, ניכרת עלייה מתמדת בחיפוש אחר תהילים.
העניין בקריאת פרקי תהילים נוכח לא רק בקרב הגולשים אלא גם בקרב המנהיגים הדתיים. שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה, הרבנים הראשיים לישראל קראו לציבור להתכנס לקריאת תהילים משותפת. בציון חודש למלחמה, הרבנות הראשית קבעה שיש לקרוא ארבעה פרקי תהילים בתום כל תפילה למען רפואת הפצועים ולמען שלום השבויים, הנעדרים והחיילים.
נתונים אלה מעידים על התופעה הקדומה והמתמשכת של קריאת תהילים בשעה צרה. על מנת להבין מדוע יהודים רבים – דתיים וחילונים כאחד – פותחים ספר זה דווקא ברגעים הקשים ביותר בחייהם, צריך להבין תחילה מהו הספר ומה כתוב בו.
ספר תהילים פותח את חלק ה”כתובים” בתנ”ך, והוא הספר המקראי הנקרא ביותר אחרי חמשת חומשי התורה. הספר כולל 150 מזמורים, ועל פי המסורת נכתב בידי דוד המלך, שריכז את חיבוריהם של “עשרת הזקנים”: אדם הראשון, מלכיצדק, אברהם אבינו, משה רבנו, הימן, ידותון, אסף ושלושת בני קורח.
שמו של הספר נגזר מהמילה “תהילה”, שמשמעותה דבר שבח. כפי שרומז השם, הספר אכן מלא שבחים לבורא עולם, ומכיל גם מזמורי תודה וברכה, תפילות ותחינות. רבים רואים בתהילים ספר משלים לחמשת החומשים, וטוענים שהוא מתאר את מצבו של היהודי לאחר שהפנים את מצוות התורה. גם חז”ל הדגישו את הקשר שבין התורה לתהילים, באמרם: “משה נתן להם חמשה חומשי תורה. וכנגדם נתן להם דוד ספר תהלים שיש בו חמשה ספרים” (מדרש תהילים א).
ספר תהילים מהווה מקור מרכזי ליסודות היהדות, וחלק ניכר מהתפילות שמופיעות בסידור לקוחות משם. לתהילים ייחוד שלא קיים בספרי המקרא האחרים. בעוד מרבית הספרים המופיעים בתנ”ך עוסקים במערכת היחסים הרחבה של עם ישראל ואלוקים, ספר תהילים מתמקד באדם הבודד הפונה באופן אישי לאלוהיו. ייתכן שכאן טמון כוחו הרב, שכפי שיודגם בהמשך, מלווה את ישראל כבר דורות.
לא רק חיי דוד: הנושאים הרחבים המופיעים בספר תהילים
אפשר להתווכח מחקרית על השאלה אם דוד המלך אכן כתב את ספר תהילים בעצמו או לא, אבל אין ספק שהספר קשור אליו באופן מובהק. בספר מתוארים אירועים חשובים בחייו של דוד, קשיים שליוו אותו ותקוותו הגדולה לבנות את בית המקדש, ועל כן יש המכנים את תהילים “הספר של דוד המלך”.
עם זאת, ספר תהילים הוא הרבה מעבר לקורות חייו של המלך האדמוני. בספר מובאים מצבים שמתאימים לכל אדם בכל זמן, וזוהי כנראה הסיבה לכך שאנשים רבים מצליחים למצוא בו גם היום ביטוי לרחשי ליבם העמוקים ביותר. כך, למשל, קיימים בספר פרקים המתארים את מצבו הרגשי של האדם ברגעי עצבות ופחד, וקריאה בפרקים אלו יכולה לסייע בהרגעת הנפש ובהפגת רגשות שליליים. פרקים אחרים מתארים את האמונה והביטחון באלוקים, והקריאה בהם יכולה לחזק את האמונה ולעזור לקיים מצוות בלב שלם. בחלק מפרקי הספר מתוארים יופיו של הטבע והפלא האלוקי שבו, ופרקים אלה מהווים תזכורת לנפלאות העולם, ויכולים לעורר רצון לחיות חיים טובים ובריאים.
על פי האמונה הרווחת, מזמורי תהילים לא תורמים רק לתחושה טובה ולמחשבות חיוביות, אלא גם יכולים לזכות את הקורא בסגולות של ממש. מקובל להניח שלכל פרק בתהילים יש סגולה מיוחדת משל עצמו. פרק י’, למשל, מזוהה עם סגולה לרפואה, ומקובל שהאדם החולה יקרא אותו עבור עצמו. בפרק זה יש תחינה ישירה לרפואה, כפי שכתוב בפסוק ג’: “חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי.” פרקים אחרים, כמו פרק ע”א, קשורים בסגולה לזיווג. באופן דומה יש פרקים שמתאימים לשמירה על שלום בית, להשגת פרנסה טובה, למציאת הייעוד בחיים ולעוד מטרות רבות וחשובות, כך שכל אדם יכול למצוא בספר את הפרק שייתן מענה לקשיים המטרידים אותו, ואף יעניק לו כוחות להתמודד איתם.
מי התחיל את זה? מקור מנהג הקריאה בתהילים
ההכרה בעוצמתו של ספר תהילים מלווה את העם היהודי דורות רבים. כבר חכמי התלמוד התייחסו לספר החשוב, וציינו שדוד המלך ביקש מהקב”ה להחשיב את אמירת פרקי תהילים כלימוד תורה מעמיק ויסודי, ולזכות את הקורא בו בגמול וחסדים.
קשה להעריך מתי בדיוק החל נוהג הקריאה בתהילים לשם קבלת סגולות, אך ברור שמדובר בנוהג ותיק מאוד. בספר “שימוש תהילים”, שנכתב על פי הערכה במאה העשירית או האחת-עשרה לספירה, מוסבר כיצד יש לקרוא את הספר ואיזה מזמור מתאים לאיזו סגולה. כמו כן מתועדים ציטוטים של גדולי הרבנים מכל הזמנים אשר מתייחסים לחשיבותו של הספר. כך, למשל, אמר הרמב”ם: “האומר תהילים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא” (רמב”ם הלכות תשובה ח, יא). ישעיה הלוי הורוביץ, השל”ה הקדוש, פסק כי “כל האומר תהילים בכל יום כאילו קיים כל התורה כולה”. ורבי חיים ויטל, תלמידו של האר”י הקדוש, אמר: “אם תהיה לאדם צרה גדולה – יתענה יום או יומיים או ג’ ימים, ויקרא בכל יום ספר תהילים בכוונה, ויינצל ב”ה”.
גם רבנים חשובים בתקופתנו הביעו את דעתם בדבר עוצמת הקריאה בספר תהילים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק אמר: “אשרי האיש הלומד תהילים, שבו וממנו חתימת תקוה לגאולתם של ישראל” (אורות הקודש, ד, תנ). רבי ישראל אבוחצירא, הלוא הוא הבבא סאלי, הדגיש מצידו: “באמירת תהילים יש סגולה מיוחדת, ופסוקי תהילים פועלים עצומות בשמיים”.
גמול, רפואה והגנה: הסגולות של ספר תהילים
יהיה המקור אשר יהיה, דורות רבים של יהודים נוהגים לקרוא פרקי תהילים מדי יום, וכן ברגעים מיוחדים בחייהם. קיימות דרכים שונות לקרוא בספר זה. סדר הקריאה הנפוץ ביותר הוא כרונולוגי, כנגד כל יום בימי השבוע. אפשר לקרוא מדי יום חמישה פרקי תהילים וכך לסיים את הספר בתוך חודש, או לקרוא פרק ביום וכך לסיים את הספר פעמיים בשנה – הכול בהתאם ליכולת ולרצון של הקורא.
מעבר לקריאה היומיומית, מקובל לקרוא בספר גם בשמחות ובמועדי ישראל, ובמיוחד בחג השבועות. יש שנוהגים לקרוא בחג זה את כל הספר מתחילתו ועד סופו, מתוך אמונה שיש בכך סגולה גדולה.
מן העבר השני נהוג לקרוא פרקי תהילים גם בעיתות מצוקה ומשבר, למשל לצד מיטתו של קרוב חולה או בזמן סכנה לאומית.
הסיבה לכך שקוראים תהילים כמעט בכל אירוע בחיים – יומיומי או לא שגרתי, שמח או עצוב – טמונה לא רק בתוכני הספר, הנוגעים בלב כל אדם, אלא גם באמונה הרווחת שלספר יש עוצמה רוחנית חזקה. למעשה, עוצמתו של הספר כה גדולה לדעת רבים, עד שיש המאמינים שדי להחזיק בו בבית או בתיק בשביל לזכות בהגנה.
האמונה בכוחו של ספר תהילים היא לרוב עניין פרטי שבין אדם לאלוהיו, אך לא פעם היא חורגת מהגבולות האישיים ופוגשת את עם ישראל גם בהקשר חברתי רחב. במלחמת המפרץ, למשל, נעשה שימוש בביטוי “תהילים נגד טילים”, שסימל את העיסוק בפעילות רוחנית ודתית כדרך להתמודד עם חוסר הוודאות והסכנה המרחפת. באופן דומה, גם במתקפת הטילים האחרונה שהגיעה מאיראן שב הספר לסדר היום הציבורי. החיפוש הנרחב של המילה “תהילים” בגוגל מעיד על כך שבשעות הקשות שבהן אזרחים רבים ישבו מול מהדורות החדשות והמתינו בחרדה לטילים האיראניים – אזרחים רבים לא פחות פתחו את ספר תהילים וניסו לשאוב ממנו כוחות וחיזוקים; ממש כפי שעשו, וכנראה יוסיפו לעשות, עוד דורות רבים של עם ישראל.