טיול בעקבות בר כוכבא: הנשיא שניצח אריה רעב

באחת מאיגרותיו המפורסמות נוזף שמעון בן כוסבא, שכינה את עצמו "נשיא על ישראל", בפקידיו שבעין גדי ומביע את אכזבתו מהם על כך שהם מתפנקים במקום לדאוג לעם: "בטוב אתן יושבין אוכלין ושותין מנכסי בית ישראל ולא דואגין לאחיכן לכול דבר!". באיגרת אחרת הוא מאיים על אחרים אם לא יעשו כדבריו: "מעיד אני עלי את השמיים… שאני נותן כבלים ברגלכם". בטיול שלנו בעקבות בר כוכבא נהיה קשוחים פחות: במקום כבלים – נעליים נוחות, ובין אתר לאתר אפשר בכיף לשבת, לאכול ולשתות וליהנות מהנוף.

המילים, שנכתבו לפני כמעט 1,900 שנה על גבי פפירוס, התגלו בשנת 1960 על ידי הארכיאולוג יגאל ידין ב"מערת האיגרות" שבנחל חבר, והן מהוות עדות היסטורית לכך שהלוחם הכריזמטי והקשוח הזה לא היה רק דמות אגדית, אלא גם מנהיג בשר ודם, תקיף וריכוזי, שחתם על פקודות, התעסק בפרטי פרטים של אספקה, וניהל מדינה יהודית עצמאית ולוחמת.

אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע באתרים ההיסטוריים המקסימים שבשפלת יהודה, בעקבות חייו ומאבקו של האיש בר כוכבא – מצד אחד גיבור לאומי שהצליח להקים ריבונות יהודית מול עוצמתה של רומא, ומצד שני מנהיג שהוביל לחורבן קשה.

תחנה ראשונה: חורבת עתרי – ניהול מדינה ריבונית

• סוג המסלול: רגלי קל, מעגלי.
• משך הביקור: 5–2 שעות.
• מה לשים ב-WAZE? חורבת עתרי.
• איך מגיעים? נוסעים על כביש 38 (שער הגיא–בית שמש), פונים מזרחה בצומת האלה לכביש 375, ומשם דרומה לכביש 3544 לכיוון פארק עדולם (לפי השילוט לחורבת עתרי).
• חשוב לדעת: האתר פתוח ללא תשלום כחלק מפארק עדולם. השבילים נוחים אך חשופים לשמש – מומלץ להצטייד בכובע ובמים.

הטיול שלנו היום מתחיל בשנת 132 לספירה. ארץ יהודה נאנקת תחת גזירות הקיסר אדריאנוס, ובמיוחד תחת התוכנית להפוך את ירושלים לעיר אלילית בשם "איליה קפיטולינה". בתוך הייאוש הזה צומחת דמותו של שמעון בן כוסבא, מנהיג צבאי וכריזמטי. המקורות מתארים אדם קשוח, דקדקן, שדרש משמעת ברזל.

כאן, בחורבת עתרי, אנחנו פוגשים את שמעון בשיא כוחו כנשיא ישראל. שמו המקורי, כפי שמופיע באיגרות, היה בן כוסבא, אך בכתבים מאוחרים יותר הוא זכה לכינוי שיהפוך לנצחי: בר כוכבא. היה זה רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל, שראה בו מלך משיח ודרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב". רבי עקיבא נתן למאבק הצבאי משמעות רוחנית עמוקה – אמונה שזהו רגע הגאולה.

בטיול בין בתי הכפר, הגיתות ומקוואות הטהרה המרשימים והבתים בחורבת עתרי תוכלו לחוש את חיי היום-יום של אותם חקלאים שומרי מצוות שהפכו ללוחמיו של שמעון, מונעים מכוח חזונו של רבי עקיבא.

בר כוכבא לא רק נלחם, הוא גם ניהל מדינה. הוא עסק בחלוקת קרקעות, במיסוי ואפילו באכיפת חוקי השמיטה. כאן, בכפרי השפלה, תושבים שילמו מיסים למינהל של בר כוכבא והשתמשו במטבעות שטבע. הבחירה שלו לחתום על פקודותיו בתואר העברי "נשיא ישראל" נועדה להבדיל אותו מהמלכים ההלניסטיים והקיסרים הרומיים ולחבר אותו למסורת הנהגה יהודית עתיקה ושוויונית יותר.

באחת האיגרות המפורסמות הוא פוקד על פקודיו לדאוג לאספקת ארבעת המינים ללוחמים: "ואתם שלחו… לולבים ואתרוגים", וממחיש את תפיסת עולמו כמנהיג שרואה במצוות התורה חלק בלתי נפרד מהחירות הלאומית. למרות זאת, במסורת חז"ל, בעיקר זו של התלמוד הבבלי, נחשב בר כוסבא כמנהיג כושל והוא מתואר באופן שלילי בעיקרו. רק עם עליית הלאומיות המודרנית והציונות, הפך בר כוכבא לגיבור לאומי וסמל למאבק לחירות.

תחנה שנייה: חורבת מדרס – הטקטיקה של תת הקרקע

• סוג המסלול: רגלי, כולל זחילה במערות מסתור (אופציונלי).
• משך הביקור: 2–5 שעות.
• מה לשים ב-WAZE? חורבת מדרס.
• איך מגיעים? מחורבת עתרי ממשיכים דרומה בדרך הפארק (פארק עדולם) לפי השילוט לחורבת מדרס. הנסיעה היא בדרך נופית יפהפייה.
• זמן נסיעה משוער מחורבת עתרי: כ-10 דקות.
• חשוב לדעת: ציוד חובה: פנסים! הזחילה במערות המסתור היא בדרגת קושי בינונית (דורשת זחילה על הברכיים). מי שלא מעוניין לזחול יכול ליהנות מהפירמידה המרשימה (מבנה קבורה ייחודי) ומהנוף.

מכפר המגורים הגלוי אנחנו עוברים למחתרת בחורבת מדרס. כאן באה לידי ביטוי האסטרטגיה הצבאית שהמורדים באימפריה תכננו שנים מראש: העברת המערכה אל בטן האדמה. ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס מתאר כיצד חפרו היהודים מחילות מסועפות מתחת לבתיהם כדי להפתיע את הרומאים ולמצוא מקלט. בתכנון מדוקדק, המערות מחוברות לבורות מים ומחסני מזון. זהו מפגש מרגש עם הנחישות של עם חפץ חיים, שבחר להסתתר בחושך כדי לזכות באור של חירות.

בתוך החשכה הזו, צמחו סיפורי הגבורה הקיצוניים של המרד. מדרש "איכה רבה" מספר כי שמעון העמיד את לוחמיו במבחני אומץ בלתי נתפסים: בתחילה דרש מכל לוחם לכרות את אחת מאצבעותיו, ורק לאחר מחאת החכמים החליף זאת במבחן רכיבה ועקירת ארז מלבנון. הזחילה במחילות המפותלות היא מפגש בלתי אמצעי עם הלוחמים הללו, שבחרו בבטן האדמה על פני כניעה, ועם המנהיג שדרש מהם את המקסימום.

עצירת למנוחה ונשנוש: עגלת הקפה "אדן החלון" (מושב אביעזר)

• מה לשים ב-WAZE? אדן החלון, אביעזר.

• איך מגיעים? יוצאים מפארק עדולם לכביש 3544 ופונים שמאלה לכניסה למושב אביעזר.
• זמן נסיעה משוער מחורבת מדרס: כ-12 דקות.
• חשוב לדעת: תחת פיקוח כשרות-צהר
• . מקום עם שליחות חברתית מרגשת. מומלץ לשלוח הודעת וואטסאפ לתיאום בטלפון: 054-444-2458.

אחרי היציאה מהמחילות החשוכות של מדרס, הגוף והנפש זקוקים לרגע של אור ואוויר. זה הזמן המושלם לעצור להפסקה במושב אביעזר הסמוך, בעגלת הקפה "אדן החלון", תחת פיקוח כשרות-צהר. הישיבה כאן, מול הנוף הפתוח של עמק האלה והרי חברון, היא התיקון המושלם לצפיפות של המערות. הקפה הטוב והאווירה השלווה כתוספת לשילוב מוצלח בין קונדיטורית מוכשרת מצרפת למלצרים מעמותת "אדן" (מבוגרים עם אוטיזם), מאפשרים לקחת נשימה עמוקה לפני המפגש עם התחנה האחרונה והטעונה של היום.

תחנה שלישית: גן לאומי בית גוברין – העימות האחרון

• סוג המסלול: רגלי, קל ומונגש ברובו.
• משך הביקור: 2–3 שעות (כולל מתחם האמפיתיאטרון ומערות הפעמון).
• מה לשים ב-WAZE? גן לאומי בית גוברין.
• איך מגיעים? ממושב אביעזר חוזרים לכביש 38 וממשיכים דרומה עד צומת נחושה, שם פונים מערבה לכביש 35 עד הכניסה לגן הלאומי.
• זמן נסיעה משוער מאביעזר: כ-20 דקות.
• חשוב לדעת: הכניסה בתשלום (רשות הטבע והגנים). חובה להזמין מקום מראש באתר הרשות.

זהו המקום שבו המיתוסים והאגדות הרבים שנקשרו לשמו של בר כוכבא פוגשים את האבנים. כאן, מול האמפיתיאטרון הרומי המפואר, שבו על פי האגדה "נלחם בר כוכבא באריה", אנחנו ניצבים מול העימות הישיר עם האימפריה והתגובה הרומית המוחצת. כשהרומאים הבינו שהם מאבדים את השליטה, הם הביאו לכאן את מיטב הלגיונות. המרד הסתיים בטרגדיה בביתר, באזור שהפך לאחר המרד לעיר רומית המפארת את הניצחון על "הנשיא".

בשנות העשרים והשלושים בארץ ישראל ביקש לוין קיפניס, מחלוצי ספרות הילדים העברית, ליצור מיתוס גבורה חדש. הוא לקח את דמותו של בן כוסבא ההיסטורי ועיבד אותה לדמות של אביר עברי, יפה תואר, אמיץ וחומל על עמו. השיר נועד להחליף את דמות היהודי הגלותי, הלמדן והחלש, בדמותו של הלוחם העברי הקדום ששב לאדמתו ויכול לחיות הטרף של המדבר. כך נולד השיר המפורסם "איש היה בישראל", ששאב השראה מאגדות ימי הביניים על בר כוכבא.

איש היה בישראל,
בר כוכבא שמו.
איש צעיר גבה קומה,
עיני זוהר לו.
הוא היה גיבור,
הוא קרא לדרור,
כל העם אהב אותו,
הוא היה גיבור!
גיבור!

יום אחד קרה מקרה –
המקרה עצוב –
בר כוכבא נפל בשבי
והושם בכלוב.
מה נורא כלוב זה,
בו שאג אריה!
אך ראה את בר כוכבא –
התנפל האריה.
אריה!

אך דעו נא, בר כוכבא
מה גיבור ועז!
אץ קפץ על האריה
וקל כנשר טס.
על הר וגיא הוא שט,
ודגל דרור ביד,
כל העם מחא לו כף:
בר כוכבא, הידד!
הידד!

השיר האיקוני, שהפך לפסקול הבלתי מעורער של ל"ג בעומר, מציג תמונה מרהיבה של גיבור הנלחם באריה בידיים חשופות. הסיפור על בר כוכבא והאריה אינו מופיע במקורות חז"ל בני התקופה, אלא דווקא במקורות מאוחרים יותר ובספרות ימי הביניים. על פי האגדה, כשהובא בר כוכבא לפני הקיסר אדריאנוס רצו הרומאים להוציאו להורג בדרך המקובלת באותם ימים באמפיתיאטראות – השלכה לחיות טרף. האגדה מספרת שבר כוכבא לא נבהל, וכששחררו מולו אריה רעב, הוא גבר עליו, רכב על גבו ואף נמלט איתו מהזירה.

בבית השני של השיר מדובר על כך ש"בר כוכבא נפל בשבי והושם בכלוב". היסטורית, אין עדות שבר כוכבא עצמו נפל בשבי הרומי חי, אך השיר משתמש במוטיב השבי כדי להדגיש את הניצחון של הרוח על הכבלים הפיזיים: האריה בכלוב מייצג את האימפריה הרומית, ובר כוכבא המכניע אותו מייצג את עם ישראל שמנצח את הבלתי מנוצח.

התיאור של קיפניס על בר כוכבא ש"אץ קפץ על האריה" מתכתב עם התיאורים הקדומים המתארים בהפרזה את כוחו הפיזי העצום, כמו למשל התיאור במדרש איכה רבה על בר כוכבא ההודף ברגלו אבני בליסטראות של הרומאים ומחזירן אליהם והורג כך "כמה נפשות".

כאן בבית גוברין נמצא האמפיתיאטרון היחיד בארץ שבו הרומאים אכן קיימו קרבות חיות אכזריים ולכן קל לדמיין את המאבק הזה. אך כאן גם טמון סוף המרד. לאחר שלוש שנים וחצי של חופש, האימפריה הרומית הכתה בעוצמה אדירה. רבי עקיבא, שתמך בבר כוכבא עד הרגע האחרון, נתפס והוצא להורג בעינויים במסרקות של ברזל על ידי הרומאים, תוך שהוא קורא "שמע ישראל".

שמעון בן כוסבא נפל בקיץ של שנת 135 לספירה, עם חורבנה של העיר ביתר, המעוז האחרון של המרד. התיאור האגדי על אופן מותו, שהתרחש ככל הנראה כשהיה בשנות ה-30 או ה-40 לחייו, שנוי במחלוקת – בעוד המדרש מתאר את גופתו ככרוכה בנחש, עדות לכך שרק משמיים יכלו לגיבור כזה, התלמוד משקף את גודל האכזבה מהחורבן ומציין שמנהיגי הדור דנו אותו למיתה לאחר שהתברר שאינו המשיח שלו ייחלו.

נפילתה של ביתר, שחז"ל קישרו אותה למועד ט' באב, חתמה את הפרק האחרון של ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך כמעט אלפיים שנה. עם דעיכת המרד וחורבן ביתר חלחלה בקרב חלק מהעם אכזבה עמוקה. השם "בר כוסבא" השתנה בפי חלק מהחכמים ל"בר כוזיבא", מלשון אכזבה וכזב. אך למרות הכול, הזיכרון הלאומי בחר לנצור את הגבורה. הקשר שבין המרד למסורת נשמר עד היום בל"ג בעומר, היום שבו לפי המסורת פסקה המגפה בקרב תלמידי רבי עקיבא.

סימני הריבונות המוחשיים ביותר שהותיר אחריו שמעון בן כוסבא הם מטבעות המרד, שנמצאו בשפע במערות ובחורבות שבהן ביקרנו. באקט של מרד כלכלי וסמלי הוטבעו מטבעות אלו מחדש על גבי מטבעות רומיים, כשהם מכסים את פני הקיסר בתיאורי חזית המקדש, לולבים וכינורות. המטבעות נושאים בכתב עברי קדום את הבטחת הגאולה: מהכרזת "שנה אחת לגאולת ישראל" ועד לכתובת המרגשת והנצחית – "לחרות ירושלים".

עבור לוחמי בר כוכבא במחילות המסתור, המטבעות היו הצהרת עצמאות חקוקה במתכת; עדות לכך שגם מול אימפריה דורסנית, העם היהודי בחר להגדיר את עצמו כבן חורין בארצו, חירות שקמה לתחייה אלפיים שנה מאוחר יותר באותם הנופים בדיוק.

תחנת סיום לטיול בעקבות בר כוכבא: יקב ליבנה

• סוג המסלול: קולינרי.
• משך הביקור: 1–5 שעות.
• מה לשים ב-WAZE? יקב ליבנה, שדה משה.
• איך מגיעים? יוצאים מבית גוברין מערבה על כביש 35 לכיוון קריית גת. לאחר כ-10 קילומטרים פונים שמאלה לכיוון מושב שדה משה. היקב ממוקם בתוך המושב.
• זמן נסיעה משוער מבית גוברין: כ-20 דקות.
• חשוב לדעת: היקב פועל תחת השגחת רבני צהר ופתוח לביקורים בימי שישי (09:00–15:00) ובימי חול בתיאום מראש בטלפון 050-2525526. בשבת היקב סגור.

אחרי שנגענו באבנים וזחלנו במחילות, אין דרך טובה יותר לחתום את היום מאשר בטעימה מתוצרת הארץ המודרנית ביקב ליבנה. כאן, מול הכרמים שצומחים באותה אדמה שבה הסתתרו הלוחמים, אפשר להרים כוסית יין משובח ולשתות לחיי היותנו עם חופשי בארצנו, ולזכור שגם אלפיים שנה אחרי שהגיתות העתיקות של חורבת עתרי נדמו, היין היהודי בשפלה ממשיך לזרום – כשר, איכותי ומחובר לשורשים.