במרחק נגיעה מירושלים: טיול ביער צרעה ובתל בית שמש

סוג המסלול: רכוב ורגלי

משך הטיול: שעה-שעתיים

דרגת קושי: קלה

עונה מומלצת: מתאים לכל ימות השנה

נקודת מוצא: צומת שמשון

נקודת סיום: תל בית שמש

צרעה: עירו של שמשון הגיבור

העיר הקדומה צרעה מוזכרת בתנ”ך מספר פעמים, אך מעל לכול מזוהה עם שמשון הגיבור – השופט האחרון שמוזכר בספר שופטים, אשר נחשב לדמות הרואית אך גם טרגית למדי. בספר שופטים מתואר בבירור ששמשון נולד בצרעה וששם הוא גם קיבל את ברכת ה’:

“וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שִׁמְשׁוֹן; וַיִּגְדַּל הַנַּעַר, וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה. וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה, לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה, וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל” (שופטים, יג, כד-כה).

סיפורו של שמשון הגיבור מתחיל עוד טרם לידתו. מסופר שמלאך אלוהים התגלה לאביו ולאימו העקרה, ובישר להם שעומד להיוולד להם בן, שיגדל כנזיר אלוהים ושייעודו להילחם בפלשתים. המלאך גם הבהיר כי אסור לגלח את שערות ראשו של הילד:

“כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים” (שופטים, יג, ה).

שמשון גדל ואכן ניחן בכוחות בלתי רגילים ובתעוזה יוצאת דופן. במהלך תקופת מנהיגותו, הפלשתים שלטו בדרום הארץ, והיוו איום משמעותי. אף על פי ששמשון יועד להילחם בהם, נראה בהתחלה שהוא דווקא מתקרב אליהם, והוא אף לקח לו שתי נשים מבנות הפלשתים. שתי הנשים ניסו לבגוד בשמשון, וסיפורי האהבה איתן הסתיימו בכך ששמשון הנחית מכות קשות על הפלשתים. יש כאלה הטוענים כי מכך אפשר ללמוד שהקשרים עימן כוונו מראש לטובת מטרה זו.

האישה השלישית והמוכרת ביותר של שמשון היא דלילה. גם במקרה שלה, הפלשתים ניסו לגייס אותה כדי לבגוד בשמשון, והציעו כסף רב בתמורה לכך שתגלה להם מהו סוד כוחו. דלילה הפצירה בשמשון פעמים רבות שיגלה לה, עד שהוא נכנע והודה שכוחו טמון בשער ראשו שלא גולח מעולם. דלילה ניצלה את המידע, ובזמן ששמשון ישן גזזה את מחלפות ראשו, ובכך גזלה ממנו את כוחותיו. בהמשך הפלשתים תפסו אותו, ניקרו את שתי עיניו, והציבו אותו כטוחן בבית האסורים.

הלכידה של שמשון הייתה משמעותית מאוד עבור הפלשתים, והם החליטו לחגוג זאת במשתה רב משתתפים. שמשון העיוור הובל למשתה לשם ההשפלה, וכשהגיע ביקש מהנער שהוליך אותו להציב אותו בין עמודי התווך של המבנה. כאן מגיע סיפור מותו ההרואי של שמשון, ומתואר כיצד הוא עמד בין עמודי התווך של המבנה, נשא תפילה לאלוהים שיחזקהו, ואז לפת את העמודים וקרא: “תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים” (שופטים, טז, ל). המבנה קרס על שמשון אך גם על כל החוגגים כמתואר: “וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו” (שופטים, טז, פסוק ל).

הגעה:

את הסיור ביער צרעה נתחיל מצומת שמשון (הקצה הצפוני של דרך הפסלים), אך אפשר להתחיל אותו גם מכיוון קיבוץ צרעה ומנזר דיר ראפאת (הקצה הדרומי של דרך הפסלים), ואז לעשות את המסלול ההפוך. בשני המקרים יש לנוע על השביל המסומן בירוק.

יש לכתוב ב-waze: יער הנשיא – יער צרעה

למגיעים מכביש 38 בית שמש: לפנות ימינה בצומת שמשון ואחרי כשני ק”מ, לפנות שמאלה (לפני מושב תעוז).

למגיעים מכביש 44 מכיוון צומת נחשון: אחרי מושב תעוז מייד לפנות ימינה אל דרך הפסלים בהתאם לשילוט.

למגיעים מכיוון דרום: לנסוע בכביש 3835, וכמה מאות מטרים לאחר קיבוץ צרעה להיכנס לחלק הדרומי של דרך הפסלים.

המסלול:

דרך הפסלים ביער צרעה

יער צרעה ממוקם בגבעות שפלת יהודה ומשתרע על פני כ-11 אלף דונם. פסגות היער מתנשאות עד לגובה של 400 מטרים מעל פני הים, ויורדות דרומה אל העמק הרחב של נחל שורק. בצלע הדרומית של הרכס שוכן קיבוץ צרעה. חלק מיער צרעה מוקדש לזכרו של חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינה ישראל, וזו הסיבה שיער צרעה מכונה גם יער הנשיא.

קק”ל החלה לטעת את יער צרעה בשנות ה-50, והנטיעות הראשונות כללו בעיקר עצי אורן ירושלים ואיקליפטוס. בשנת 1993 קק”ל המשיכה לטעת את היער, ואז גם יזמה את מיזם “דרך הפסלים”. לטובת המיזם היא הקצתה לאומנים שונים גושי סלע גדולים, וביקשה מהם לעצב פסל שיתאים לסביבתו. חלק מהפסלים משתלבים בנוף, וחלקם מתארים את עברו של האזור ואת הסיפורים המקראיים הנקשרים אליו. כך, למשל, יש פסל שמעוצב כמסרק שבו סירקה דלילה הפלשתית את שמשון.

דרך הפסלים מתפרשת על פני כ-9 ק”מ וחוצה את היער לכל אורכו. אפשר לעבור בה עם כלי רכב. לצד הדרך יש חניונים רבים, נקודות תצפית, ושבילים שבהם אפשר לעצור ולטייל רגלית.

מצפה צרעה

לאחר נסיעה של כ-600 מטרים מגיעים למצפה צרעה. נקודת התצפית הזו בנויה כמרפסת עץ גדולה שנראית כמו חרטום של סירה. מהמצפה נשקף הנוף של עמק נחל שורק, בית שמש והרי ירושלים. אפשר לראות מכאן גם את תל צרעה הנמצא ממערב למצפה.

מצפה צרעה נשען על מבנה אבן שהיה חלק מהכפר הערבי סרעא. בימי מלחמת העצמאות, המבנה שימש המפקדה הזמנית של חטיבת הפלמ”ח, ובהמשך המבנה ארעי עבור ראשוני החברים של קיבוץ צרעה. במצפה יש גם מפה שעליה מתוארות התחנות השונות ב”מבצע דני” – אחד המבצעים המרכזיים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות.

שביל שמשון ותל צרעה

כדי להגיע לתל צרעה אפשר להמשיך בנסיעה על דרך הפסלים או לצאת להליכה רגלית קלה מתצפית צרעה, דרך “שביל שמשון”. השביל אורך כקילומטר וחצי, ועובר בין עצי חורש. לאורך השביל מוצבים שלטים שבהם פסוקים מקראיים המתארים אירועים מחייו של שמשון הגיבור.

במעלה השביל נמצא תל צרעה, שם נמצאים שרידי העיר הקדומה. במורדות התל יש מערות, קברים, בורות מים, וגיתות עתיקות המעידות שייצור יין היה אחר מענפי החקלאות החשובים ביישוב. בתל נמצאים גם שני ציוני קברים הצבועים בכחול ולבן, ומיוחסים לשמשון ולאביו מנוח.

שבילי הליכה

ממשיכים בנסיעה מערבה בדרך הפסלים, וכעבור כקילומטר וחצי מגיעים לשביל “רכס שמשון”. השביל נמתח לאורך של קילומטר וחצי, וגם כאן מומלץ לצאת להליכה רגלית ולהתרשם מהנופים של מורדות הרי ירושלים, ומנקודות תצפית שונות. משביל זה גם אפשר לצאת למסלול מעגלי קצר בשביל “שמשון ודלילה”, שבקצהו העליון יש תצפית על עמק נחל שורק ומורדות הרי ירושלים.

המעוניינים יכולים לעלות ברגל כ-400 מטרים נוספים עד קצה הרכס, ולסיים את מסלול ההליכה בתחילת שביל “אחרית דבר”. בשביל זה ניצבים שלטים שבהם מובאים פסוקים מהתנ”ך המתארים את אחרית ימיו של שמשון הגיבור, ואת מותו עם הפלשתים.

מי שכבר עייף מן הטיול ומוותר על ההליכה בשבילים יכול לבקר בתחנות ובתצפיות השונות גם בנסיעה ברכב.

מסע אל העבר: תל בית שמש

לא רק רחוק מיער צרעה נמצא האתר הארכיאולוגי תל בית שמש, שבו נמצאים שרידיה של העיר בית שמש – עיר כנענית שנחרבה באמצע המאה ה-14 לפנה”ס בעקבות שריפת ענק.

העיר התגלתה ב-1911, בחפירות שהוביל הארכיאולוג הסקוטי דנקן מקנזי. בחפירות נחשפו חומת העיר, השער הדרומי ושרידים של מבנה גדול ששימש כנראה מנזר ביזנטי. מאז נערכו במקום חפירות נוספות שבהן התגלו עוד ממצאים, בהם מפעל מים ובתי מגורים.

בית שמש מוזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט יהודה. למרגלות העיר עובר נחל שורק ששימש בימי התנ”ך גבול טבעי בין נחלות השבטים יהודה, בנימין ודן. ממערב לעיר הייתה התיישבות פלשתית, ובימי השופטים התחולל הסיפור הדרמטי של נפילת ארון הברית בידי הפלשתים, שמסופר בהרחבה בספר שמואל א.

לפי הסיפור, הפלשתים תקפו את ישראל וגרמו לפגיעה קשה בנפש. בעקבות זאת הוחלט להביא את ארון הברית ממשכן שילה אל שדה הקרב, בתקווה שכוחו של הארון יציל את הלוחמים. ארון הברית אומנם רומם את רוחם של הלוחמים ועורר פחד בקרב הפלשתים, אך בסופו של אחד הקרבות הוא נלקח בשבי.

הפלשתים הביאו את הארון לאשדוד, והניחו אותו במקדש של האל דגון. למוחרת בבוקר כאשר הגיעו הכוהנים אל המקדש האלילי הם מצאו את פסלו אל דגון על הרצפה, כשהוא כמו משתחווה אל ארון הברית:

“וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים, מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה” (שמואל א ה, ג).

הכוהנים החזירו את הפסל למקומו, אך למחרת מצאו אותו שוב על הרצפה, הפעם כשראשו וכפות ידיו כרותים. במקביל לכך, ה’ שלח עונשים באנשי אשדוד, ואלה החליטו להעביר את הארון לעיר הפלשתית גת.

בגת קורה דבר דומה, וגם שם התושבים נענשים ומחליטים להעביר את הארון לעיר פלשתית נוספת, עקרון. אנשי עקרון חוששים להיענש גם הם ומחליטים להחזיר את ארון הקודש לישראל:

“וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת-אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת-עַמִּי. וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת-כָּל-סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת-אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקוֹמוֹ” (שמואל א ה, י-יא).

הפלשתים רתמו עגלה לשתי פרות, שמו עליה את ארון הברית ואת כלי הזהב שנלקחו יחד איתו ושילחו את העגלה מעקרון, דרך נחל שורק, עד לבית שמש. באותה עת אנשי בית שמש היו עסוקים בקציר חיטים, וכאשר הבחינו בארון הברית הם שמחו מאוד, הורידו אותו מהעגלה, והעלו את הפרות עולה לה’:

“וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת” (שמואל א ו, יב-יג).

מלבד הסיפור על ארון הקודש, העיר בית שמש מוזכרת גם בתקופת מלכות יהודה, ומסופר שבעיר זו תפס יהואש מלך ישראל את אמציה מלך יהודה:

“וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ” (מלכים ב יד, יג).

בשל מיקומה המרכזי, בית שמש הייתה נתונה למלחמות רבות. לבסוף הצליחו הפלשתים לנצל את חולשת ממלכת יהודה, כבשו את העיר והתיישבו בה:

“וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ” (דברי הימים ב כח, יח).

הגעה

תל בית שמש נמצא על כביש 38 בין הכניסה הצפונית לכניסה הדרומית לעיר בית שמש. בסמוך לכביש יש מגרש עפר קטן שבו אפשר להחנות את הרכב.

יש לכתוב ב-waze: תל בית שמש

המסלול

מפעל המים

מפעל המים הגדול סיפק מים לכל תושבי העיר הקדומה. מבנה הכניסה למאגר המים הוא פיר מרובע ועמוק, שאליו אפשר לרדת באמצעות מדרגות שחלקן בנויות מאבן וחלקן חצובות בסלע. קירות התמך של המדרגות בנויים מאבנים ענקיות ומסותתות, ועצם הצבתם נחשבה לאתגר הנדסי לא מבוטל. מאגר המים עצמו נחצב בצורת צלב, ומצידיו יש ארבעה אולמות מלבניים שנמתחים לאורך של 9 מטרים ומתנשאים לגובה של 6 מטרים. הנפח הכולל של המאגר מאפשר לאגור כ-800 מטרים מעוקבים של מים. מרבית המים שנאגרו היו מי גשמים שנוקזו מהרחובות וממרזבי הבתים ונותבו אל המאגר באמצעות מערכת של תעלות.

רובע מגורים

בתל נמצאים שרידים של רובע מגורים שמתוארך לימי מלכות יהודה. הרובע כולל בתים פרטיים הבנויים לאורך סמטה צרה, ובקצה הצפוני שלו יש שרידים של מבנה גדול המסתעף למספר חללים. במבנה זה נמצאו תכשיטי זהב, כך שהוא שימש כנראה מבנה ציבורי או בית מגורים של משפחה אמידה מאוד.

לוח “חנן”

אחד הממצאים המעניינים שהתגלו בחפירות בתל בית שמש הוא לוח משחק שעליו חרוטה המילה “חנן” בכתב עברי. הלוח מתוארך לסוף המאה ה-10 לפנה”ס, שהיא התקופה המיוחסת למלכות שלמה. כתובת דומה מופיעה על שבר של כלי חרס שנמצא במקום וכן בתל בטש – תל קדום נוסף שנמצא באזור. לדעת החוקרים, הכתובת מעידה על הקשר בין בית שמש לבין היישוב אילון בית חנן מימי שלמה המלך.

בית בד וסדנת ברזל

בתל התגלו גם שרידים של בית בד מהמאה ה-8 לפנה”ס. הממצא הבולט ביותר הוא אגן האבן שאליו נסחט השמן.

שרידים אחרים מעידים על קיומה של סדנה לעיבוד ברזל מהמאות ה-9 וה-10 לפנה”ס. בסדנה זו התגלו ממצאים כמו פיות מפוחים וראשי חץ, המעידים על כך שהברזל שימש באותה עת מתכת נפוצה לייצור כלי עבודה וכלי נשק.

מערות קבורה

במדרון המערבי של התל נמצאות מערות קבורה חצובות בסלע ושרידים של מחצבות קטנות. הקברים בנויים מחלל חצוב בסלע, וכל קבר מוקף בשלושה כוכים שבהם התגלו כלי חרס ותכשיטים שהונחו כמנחה למת. סגנון הקברים מאפיין את תקופת המלוכה.

השער הדרומי

בחלקו הדרומי של התל ניצב שער שמתוארך לתקופה הכנענית. בשלב מסוים השער נאטם ויצא מכלל שימוש, ונראה שבתקופת המלוכה השתמשו רק בשער הצפוני.

מנזר ביזנטי

במרגלותיו הדרומיים-מזרחיים של התל נמצאים שרידים של מבנה גדול ומרשים. מבנה זה מתוארך למאה ה-5 לספירה, והוא מזוהה כמנזר ביזנטי. מבנה זה מעיד על השינוי שחל באופייה של העיר ועל הפיכתה מיישוב יהודי ליישוב בשליטה ביזנטית.

עם סיום הסיור בתל בית שמש מסתיים גם המסלול. מי שמעוניין להאריך את השיטוט יכול לנסוע לקיבוץ צרעה ולהתרשם מהיישוב החדש שנשען על ההיסטוריה העתיקה ומסועפת. באותה הזדמנות גם אפשר ליהנות מיין טוב באחד היקבים המקומיים, כמו יקב צרעה הממוקם בתוך קיבוץ צרעה, יקב מוני הסמוך למנזר דיר רפאת, ויקב פלם באשתאול.