במשך דורי דורות יהודים מאמינים שהוא קדוש. בן־גוריון אמר עליו שהוא "המנדט שלנו על הארץ" ו"נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות". אז למה הישראלים לא מכירים את התנ"ך טוב יותר?
באוגוסט 2025 הקדשנו את מדד צהר ליהדות ולמסורת לבדיקה עד כמה היהודים בישראל מכירים את המסורת שלהם באמצעות מבחן בידע בסיסי ביהדות.
לפי תוצאות הסקר, רוב מוחץ של המשיבים הצליח להשיב על כמה שאלות בסיסיות בתנ"ך. 99% מהמשיבים ידעו לכמה שבטים נחלקו בני ישראל, 97% ידעו על איזה הר ניתנה התורה, ו-90% מכלל המדגם ידעו איזו מהמגילות עוסקת בחורבן המקדש.
עם זאת, היו גם שאלות בסיסיות שרבים לא הצליחו לענות עליהם נכונה. 23% מהמשיבים לא ידעו מי היה המנהיג שהכניס את בני ישראל לארץ, ו-24% לא ידעו מי מהאימהות הייתה נשואה ליצחק אבינו. כאשר עולים לשאלת בקיאות מעט יותר מורכבת המספרים צונחים – 61% מהמשיבים לא הצליחו לזהות מאיפה בתנ"ך לקוח הביטוי המוכר "הרצחת וגם ירשת".
בקרב המשיבים החילונים אחוזי הטעות גבוהים יותר. 29% מהחילונים לא ידעו מיהו המנהיג שהכניס את בני ישראל לארץ (התשובה הנכונה – יהושע בן נון), 36% לא זכרו שרבקה הייתה אשתו של יצחק, ו-67% טעו בשאלה על הציטוט המפורסם "הרצחת וגם ירשת" (שאותו אמר אליהו לאחאב).
בממוצע, 75% מהחילונים הצליחו לענות נכונה על השאלות בתנ"ך, לעומת 81% מהמסורתיים, 88% מהחרדים ו-91% מהדתיים.
נראה שהתנ"ך אכן מהווה בסיס רחב לידע משותף, אך גם בתוכו יש פערים בין מגזרים ומערכות חינוך. מה שנחשב ל"ידע בסיסי" אכן נלמד בצורה נרחבת, ומרבית הישראלים נושאים איתם את הידע שלמדו. עם זאת, ייתכן שחלקים מהתנ"ך נזנחים או נלמדים פחות.