בערב חג שמחת תורה האחרון, חזרו לארץ כל החטופים החיים. כולנו נשמנו לרווחה, נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ הודיע בחגיגיות שהמלחמה נגמרה, ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה הוריד ברוב טקס את סיכת החטופים מבגדיו.
אך מאז אותו יום מרגש, חמאס מפר שוב ושוב את ההסכם ומעכב את הבאתם של החטופים החללים לקבורה בארץ, ושבועיים לאחר מכן פורסם כי גם כוחות צה"ל מתחילים לערוך חיפושים אחר חללים.
האם הציבור הישראלי בעד סיכון חיי חיילים למען החזרת החטופים החללים?
לפי סקר קצר שערכנו בקרב פאנל אינטרנטי מייצג של הציבור בישראל, 55% מהישראלים מתנגדים לסיכון חיי אדם עבור הבאתם של החטופים לקבורה. 26% מהישראלים בעד, ו-19% לא יודעים.
הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר וחבר הנהלת הארגון, סבור כי התמונה אכן מורכבת. "אם אפשר היה לבודד את סוגיית סיכון החיים מול השבת גופות למשוואה הזו בלבד – אין כל ספק כי אין לסכן חיים כדי להביא גופות לקבורה", הוא מסביר, "אך צריך לשקלל גם את החשיבות הלאומית של הבאת גופות לקבורה, את ההשפעה של השארת החללים על מורל החיילים וכמובן – את רמת הסיכון מול רמת הסיכוי".
נראה כי תוצאות הסקר מבטאות את התמונה העמוקה: לאחוז ניכר מהמשיבים אין עמדה ברורה, ובתוך אלה שגיבשו עמדה – הנטייה היא להעדיף את החיים על פני המתים, אך לא באופן חד-משמעי.
לדעתו של הרב שרלו, זו גם המדיניות שראוי למדינה לנקוט: לעשות מאמצים צבאיים ומדיניים רבים כדי להביא כל חלל לקבורה, מבלי לשלוח חיילים למשימה בעלת סיכוי נמוך וסיכון גבוה.