איך הופכים את השירות הלאומי לאלטרנטיבה הוגנת?

כשחושבים על שוויון בנטל בדרך כלל מדברים על הפער הבלתי נסבל בין המתגייסים לצבא לתלמידי הישיבות. אבל יש גם פער בין מי שמתגייס לשירות צבאי למי שתורם בשירות לאומי. אילו תיקונים צריך להכניס למערכת השירות הלאומי כדי שתהיה שווה יותר לזו הצבאית?

על פי החוק בישראל, כל אזרח או תושב קבע שקיבל פטור משירות צבאי רשאי להתנדב לשירות לאומי. ואכן, בשנים האחרונות מתנדבים מידי שנה כ-20,000 אזרחים דרך עמותות השירות הלאומי.

האם ראוי שמתנדבים אלה יהיו זכאים לאותן הטבות כמו מי שמתגייסים לשירות צבאי מלא? ואם לא – מה צריך לעשות כדי להפוך את השירות הלאומי לשירות שווה ערך?

בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ברית השירות, שנערך בדצמבר 2024, שאלנו יהודים ממגזרים שונים בישראל אילו מאפיינים נדרשים לשירות הלאומי כדי שייחשב כחלופה הוגנת לשירות צבאי.

לפי תוצאות הסקר, 78% מהמשיבים סבורים כי על השירות הלאומי להיות באורך שווה לזה של המתגייסים לשירות צבאי, 74% מסכימים כי השירות צריך להיות חובה המוטלת על אזרחים שמקבלים פטור משירות צבאי, ו-73% מבקשים שהשיבוץ לתפקידים ייעשה לפי צורכי המדינה, ולא לפי ההעדפות האישיות, ממש כמו בגיוס לצבא.

האפשרות שגם מתנדבים בשירות לאומי יזומנו למילואים נראתה לאחוז מעט קטן יותר כהכרחית (64%), וכמוה גם הדרישה שהשירות יתרום לכלל אזרחי המדינה, ולא יוגבל לתחומי קהילה ספציפית (63%).

נתונים אלה מסקרנים במיוחד לאור הרעיון לשלוח את בחורי הישיבות החרדיות לשירות לאומי, במקום שירות צבאי. נראה כי רוב גדול של הישראלים סבורים כי על השירות הלאומי לעבור כמה שינויים דרסטיים כדי שאפשרות זו תיתפס כחלופה הוגנת לשירות הצבאי.

אל תפספסו תכנים חדשים!

קבלו את הכתבות הכי מעניינות של משב ישר למייל (כל השדות חובה)