במקצועו, גדי איידלהייט הוא מומחה טכנולוגיות מידע, מבקר ספרות בעיתון “מקור ראשון” וגם חובב תנ”ך, שאף הוציא ספר המוקדש להפטרות פרשת השבוע. אך אם תסרקו את הרשתות שלו, תמצאו שם בעיקר מידע מרתק הקשור לעולמות האסטרונומיה והלוח העברי, תחביב מרכזי בחייו.
מתי נקבע החודש? מחלוקת בין חכמי ישראל לחכמי בבל
כניסתה של שנת התשפ”ה סיפקה הזדמנות טובה לריאיון עם גדי, כדי להבין את סודות הלוח העברי – איך ומתי החליטו לספור את התאריך בעברית, מתי החליטו שבריאת העולם התרחשה לפני 5,784 שנה ומי מוסמך לתקן את לוח השנה העברי כשיתעורר הצורך.
מי בפועל קובע את לוח השנה העברי? האם יש ועדה מוסמכת לעניין?
“אין ועדה. הלוח העברי שנהוג היום מתבסס על חישובים שנעשו במאה ה-4 ומאז לא הוכנסו בו שינויים. לפני כן הלוח העברי היה מבוסס על עדויות של שני עדים לפחות שהעידו שהם ראו את הירח. החכמים אומנם ידעו לחשב בעצמם את ראשית החודש, אבל מכיוון שהתורה ציוותה ‘לקדש את החודש’ רק על פי עדויות של אנשים, התהליך התבצע על ידי המתנה לשני עדים שיעידו שראו את מולד הלבנה, ועל פי עדות זו קבעו את ראשית החודש”.
ומה קרה במאה ה-4 – למה עברו לחישובים במקום עדויות ראייה?
“מדובר בתקופה שבה חלק גדול מהעם היה בגלות, ובמקביל היו גם ניסיונות רבים של נוצרים לשבש את קידוש החודש ולפגוע בפעילות של הסנהדרין. היה גם חשש שהעם בתפוצות לא יוכל לחגוג את החגים במועדם, או שהם יצוינו בכל מקום במועדים שונים. לכן היה צורך לקבוע את ראש החודש לא על פי מופעי הירח אלא על פי חישוב קבוע, שמתבסס על ממוצעים. מי שהוביל את השינוי בשנת 359 לספירה היה נשיא הסנהדרין, הלל נשיאה, המכונה גם הלל השני. המעבר הזה היה מאוד הדרגתי, אבל למעשה אנחנו משתמשים באותם לוחות עד היום”.
זה אומר שהחודש לא חייב להתחיל בדיוק במועד של מולד הירח?
“כן, שיטת החישוב לא מבוססת על אירוע אסטרונומי אמיתי. לוקחים את התאריך של מולד הירח ומוסיפים או מפחיתים חישובים שונים עד שמגיעים למולד שעליו מכריזים בבית הכנסת. זה לא ערך מדויק אלא חישוב שמתבסס על ערך ממוצע. וזה באמת עורר שאלה, אם צריך להסתמך רק על החישוב או שיש סמכות לשנות, ומי אחראי על קביעת הלוח לכל יהודי התפוצות – וזה מה שהיה במוקד מחלוקת שהתעוררה בין חכמי ארץ ישראל וחכמי בבל במאה ה-10”.
מה היה הוויכוח? הרי באותה תקופה כבר מזמן עברו לשיטת החישוב.
“כן, ובכל זאת אנחנו מוצאים מחלוקת בין רבי סעדיה גאון (רס”ג) בבבל ובין רבי אהרון בן מאיר מארץ ישראל. המחלוקת הזאת תועדה במסמכים שנמצאו בגניזת קהיר, ומכאן אנחנו יודעים עליה. הם התווכחו על המועד שבו יחול ראש השנה. קונקרטית, השאלה שבמחלוקת הייתה אם א’ בתשרי יידחה בשל תופעה שקוראים לה ‘מולד זקן’, אבל בעצם הוויכוח היה יותר עקרוני מזה: למי נתונה הסמכות לקבוע מועדים. ר’ בן מאיר טען שקביעת המועדים מסורה לחכמי ארץ ישראל בלבד, ורס”ג טען לעומתו שכך היה רק בזמן שבית המקדש עמד”.
איך פתרו את המחלוקת?
“לא פתרו. במשך שנתיים שתי הקהילות השתמשו בלוחות שונים וחגגו את החגים במועדים שונים. הן חזרו לאותו לוח שנה בשנת ד’תרפ”ה (924 לספירה לפי הלוח היוליאני), לאחר שהמחלוקת נפסקה לפי עמדת רס”ג, והכללים נקבעו ונחתמו, ונוסחו על ידי הרמב”ם באופן שמוסכם כיום על כולם כדי שמחלוקת כזאת לא תחזור על עצמה. ברור לכולם שאימוץ של שניים או יותר לוחות שנה נפרדים יביא לכאוס מוחלט”.
יש מקרים של טעויות, התנגשויות או צורך לתקן את הלוחות שנקבעו מראש?
“כרגע אין בלוח העברי טעויות, אבל הוא לא יוכל להחזיק אלפי שנים. מתישהו יהיה צריך לתקן אותו. למשל, יש סטייה קטנה ביחסים בין כדור הארץ לשמש, ונוצר פער של כמה ימים. אותה סטייה הביאה לתיקון של הלוח הלועזי בשנת 1582, ולמעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני. בעקבות המעבר ללוח הגרגוריאני, המקובל היום ברוב העולם, היו צריכים לדלג בבת אחת על עשרה ימים. גם בלוח העברי מצטברת סטייה, אבל בינתיים עוד לא דחוף לתקן אותה”.
זה פער שמי שקבעו את הלוח לא ידעו עליו?
“מי שקבעו את הלוח המחושב דווקא ידעו היטב על הפער הזה. הוא היה ידוע עוד מתקופת החשמונאים, בסביבות שנת 200 לפני הספירה. את הלוח העברי קבעו 500 שנה אחרי שהפער הזה חושב. החכמים שקבעו את הלוח ידעו מה צריך לעשות כדי להתחשב בו, אבל החליטו שלא, מסיבות של פשטות כנראה, וגם אולי מתוך מחשבה שהסנהדרין תוכל לשנות את הלוח בבוא הזמן”.
הסיבה שבגללה פסח חייב להיות באביב
לוחות השנה העבריים, מסביר איידלהייט, מבוססים על שני עקרונות מרכזיים: האחד, מכיוון שבחודש ירחי יש בערך 29 וחצי יום, עם סטיות לכאן ולכאן, החודשים העבריים הם ככלל בני 29 או 30 יום. אין חודש של 28 יום ואין חודש של 31 יום. אם מוסיפים ימים, מתנתקים מהלוח, כך שיכולת המשחק מאוד מוגבלת. יכולת המשחק של הלוח העברי מוגבלת לחודשים מרחשוון וכסלו, שהם החודשים היחידים בעלי אורך משתנה, לפעמים 29 ולפעמים 30 יום.
השני הוא הכלל “לא אד”ו ראש”, המופיע בספר הלכות פסוקות מהמאה ה-8. מה פירושם של ראשי התיבות המוזרים האלה? הם מסמלים את ימות השבוע: היום הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון (א’), רביעי (ד’) או שישי (ו’) בשבוע, בין השאר כדי שיום כיפור לא יהיה ביום שישי. “כתוצאה משני העקרונות האלה ועקרונות נוספים, יכולת המשחק בלוח העברי היא עדינה, יום בודד לפה ולשם, וכן תוספת חודש העיבור – אדר ב’ – פעם בכמה שנים”, אומר איידלהייט.
אחת ולתמיד: למה בכלל יש שנה מעוברת?
“הלוח העברי הוא אומנם לוח מבוסס ירח, אבל הוא חייב להיות מתואם עם הלוח השמשי כדי לשמור על התאמה בין החגים ועונות השנה. פסח, למשל, צריך תמיד להיות באביב, והמחזורים החקלאיים מבוססים על מחזור השמש. כך כתוב בספר שמות ביחס לחג הפסח: “אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם”. ציווי זה חוזר שוב בפרשות כי-תשא וראה. חודש האביב, במשמעותו המקורית בתורה, הוא תאריך חקלאי שבו השעורה מגיעה למצב הבשלה, שממנה אפשר להביא את קורבן העומר. לכן חייבים לעשות תיקונים בלוח הירחי, והתיקון העיקרי הוא הוספת חודש העיבור”.
אז למה להוסיף חודש שלם, ולא להסתפק בתיקון של כמה ימים לכל שנה?
“אם מתקנים בכמה ימים, לוח השנה יסטה מהמחזור של מולד הירח – כבר לא נראה את הירח נולד בתחילת כל חודש ומתמלא באמצע החודש – ולכן חייבים להוסיף ללוח חודש שלם”.
זאת הסיבה שבגללה חגי תשרי מאוחרים כל כך השנה?
“כן, הסיבה היא שאנחנו שנה אחרי שנה מעוברת. הוספת חודש שלם – אדר ב’ – היא תיקון ‘במנה גדולה’, והיא יוצרת הבדלים גדולים בין השנה המעוברת לשנה שאחריה. בשנה המעוברת עצמה החגים הם יחסית מוקדם, וככה היה בשנה שעברה. אבל השנה, אחרי העיבור, החגים יוצאים מאוחר במיוחד”.
מה היה קורה אם לא היו מוסיפים אדר נוסף פעם בכמה שנים?
“מאחר שאורכם של 12 חודשי ירח קצר מאורכה של שנת חמה, ללא הוספת חודש פעם בכמה שנים, חג הפסח היה חל מוקדם מדי, מה שלא היה מאפשר להביא את קורבן העומר, שכן התבואה עדיין לא מבשילה לפני האביב. בזמן שנהגו להביא את העומר, ולקדש את החודש לפי הראייה, כלל זה היה החשוב ביותר לעיבור השנה. בתלמוד מופיעים כללים נוספים, המפורטים ברובם בפרק א’ במסכת סנהדרין”.
כמה שנים בעצם ישבו בני ישראל במצרים
ניכנס עכשיו למרכיב נוסף בספירה העברית: לוח השנה העברי מתחיל מבריאת העולם – לפני 5,784 שנה. מי ספר את השנים האלה ואיך?
“נתחיל מזה שמקור הספירה הזאת הוא לא בתנ”ך. גם אם ננסה לחבר את כל השנים שמופיעות בתנ”ך, יהיו הרבה פערים וסתירות, זה לא עובד. אנחנו אפילו לא יודעים כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים. גם בתלמוד זה לא מופיע. בדיון התלמודי אין התייחסות לשנה שבא נברא העולם, רק לחודשים, כשיש מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע: “תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם… ר’ יהושע אומר בניסן נברא העולם”.
אז איפה הוא מופיע לראשונה?
“המקור הוא יחסית מאוחר, בחיבור שנקרא ‘סדר עולם רבה’, מהמאה ה-9, מיוחס לרבי יוסי בן חלפתא. אבל אני לא חושב שקבעו את זה על סמך מניין של שנים, אלא בחרו תאריך רחוק שלפי חישובים שונים, שניסיתי להתחקות אחריהם בהרצאה שנתתי לא מזמן באוניברסיטת בר-אילן, השתלב עם האמונה שהייתה נהוגה באותה תקופה שהעולם נברא 4,000 שנה לפני כן. הם פעלו במסגרת מה שהם ידעו.”
למה פתאום נעשה חשוב ליהודים לספור את השנים מבריאת העולם?
“תמיד ספרו את השנים לפי כל מיני מועדים – שנת כך וכך לחורבן, לבניין הבית, למלכותו של מלך. הרי אפשר להתחיל מאיפה שרוצים. יש השערה שיהודים רצו למנות את השנים מבריאת העולם בעקבות הספירה הנוצרית, כדי להתחיל את הספירה עוד קודם לכן. אז קבעו אותה כבריאת העולם, כנקודת אפס שנראתה להם הגיונית באותו זמן. בעיניי יותר נכון לראות את זה לא כבריאת העולם אלא כניסיון לתת תאריך אפס שיהיה התאריך היסודי של הלוח”.
צריך לשנות את זה היום, כשאנחנו יודעים שהמדע סופר את בריאת העולם בקנה מידה אחר?
“אני לא חושב. לא צריך להתרגש מהסתירות בין התורה למדע. חכמינו פעלו לפי המסורת המדעית של אותה תקופה, כמו שגם אריסטו ותיאוריית ארבעת היסודות שלו לא עומדת בקריטריונים מדעיים, אבל ברור שהוא פעל לפי הידע של תקופתו”.
“אף פעם לא נמאס לי לצפות בשמיים”
איידלהייט, יליד 1972, נשוי ואב לארבעה ומתגורר בגבעת שמואל. ספרו “הפטרה לעניין – מסע בעקבות הנביאים” כולל פירוש וביאור לכל ההפטרות ולכל השבתות והחגים לפי מנהגי כל העדות, וגם הרבה הרחבות בנושאים קשורים של אסטרונומיה ומדע. “הספר מייצג את הדברים שמעניינים אותי. אני מתפעל מהיקום בכל יום מחדש, ממראות השמיים והטבע. אף פעם לא נמאס לי לצפות בשמיים”.
מה הביא אותך להתעניין בתחום של לוחות שנה?
“אני חובב אסטרונומיה מילדות, כבר ארבעים ומשהו שנה. אני צופה בכוכבים, יש לי ערוצי אסטרונומיה, ואני כותב על הנושא ברשת. באזור שלנו נוצרו הרבה לוחות שנה – יש למשל גם את לוחות השנה של האיסיים, של הקראים ועוד – וכולם מתבססים על אסטרונומיה. הלוח היהודי מעניין אותי במיוחד לא רק בגלל שהוא שלנו, אלא גם בגלל שהוא חכם, ויש בזמן האחרון איזו תחייה סביבו, לא רק מצד רבנים אלא גם מצד אקדמאים, חוקרים מקצועיים וחובבים, שמחליפים דעות על הלוח העברי”.
למה לדעתך הלוח העברי נדחק לקרן זווית בהשוואה ללוח הלועזי?
“נכון שהציבור הרחב משתמש בלוח העברי בעיקר לחגים, אבל גם מוסלמי, אם תשאלי אותו בן כמה הוא, סביר להניח שהוא יענה לפי הלוח הלועזי ולא לפי המוסלמי. יש עשרות ומאות של לוחות שנה בעולם, כמעט לכל תרבות יש לוח שנה משלה, וחלק מהלוחות האלה קיימים עד היום. אני לא בטוח שהוא בקרן זווית. לא הרבה יודעים אבל בישראל אפשר לעשות הכול בתאריך העברי, הוא מופיע גם על מסמכים רשמיים ואפשר אפילו לחתום איתו על צ’קים”.