חופה ראשית: חתונות יהודיות בחברה הישראלית

החל משנת 2014 חלה ירידה כמעט עקבית בשיעור הנישאים בקרב האוכלוסייה היהודית, כך עולה מנתוני הלמ”ס. במקביל לירידה זו, חלה עלייה חדה באחוז הזוגות היהודים המתגוררים ביחד ללא נישואין – מ-2.5% בשנת 2000 ל-6.7% בשנת 2021. כלומר, יותר ויותר זוגות יהודים בישראל בוחרים שלא להתחתן במוסד המורשה לערוך נישואין, וחלקם בוחרים שלא להתחתן כלל. נתוני הלמ”ס מלמדים גם שמדי שנה אלפי זוגות של יהודים בוחרים להתחתן בחתונה אזרחית בחו”ל – גם במקרים שבהם שני בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין של ישראל וזכאים לערוך חתונה בארץ.

כדי להבין את השינויים במגמות, יש להבין תחילה כיצד נערכות חתונות בישראל. לפי החוק הישראלי, יהודים שרוצים לערוך חתונה רשמית בישראל מחויבים לעבור דרך מוסד הרבנות. חיוב זה מרתיע זוגות רבים, בעיקר מהמגזר החילוני, שלא מרגישים שייכות למוסד זה. בעיה נוספת העולה מהמצב הקיים היא שזוגות שכן בוחרים להתחתן דרך הרבנות מרגישים לא בנוח, ובפועל מתרחקים מזהותם היהודית. במילים אחרות, נקודת מפגש חשובה בחייו של כל יהודי עם זהותו היהודית הופכת לנקודת התרחקות.

על מנת לפתור בעיות אלו הוקם אגף הנישואין בארגון רבני צהר. “המטרה שלנו היא שזוג שבוחר לעשות חתונה יהודית יפגוש בתהליך נעים ומאיר פנים”, מסביר הרב אהרן כהן, ראש אגף הנישואין בארגון צהר, ומדגיש: “תהליך שיגרום לו להתחבר לזהות היהודית שלו ולא להפך”.

“החתונה היהודית אינה טקס דתי. היא טקס של זהות”

מדי שנה נישאים דרך ארגון רבני צהר כ-4,000 זוגות, ובסה”כ נישאו דרך הארגון במרוצת השנים כ-58,000 זוגות. השירות פתוח בפני כל קשת החברה, אך מושך אליו קהל בעיקר מהציבור החילוני.

“המטרה שלנו היא להנגיש את טקס החתונה, והמטרה הזאת משמעותית יותר בקרב הציבור החילוני”, מסבירים זיוית שפיר, מנהלת האגף, והרב אהרון כהן העומד בראשו. “הרישום ברבנות לא מרתיע את הדתיים. תהליכים כאלה לא זרים להם, ואם הם עוברים חוויה לא נעימה מול פקיד כזה הוא אחר, זה לא משפיע על הזהות היהודית שלהם. לעומת זאת, לאדם חילוני הרבה יותר קשה להתמצא בתהליך הנישואין, ואם הוא עובר חוויה לא נעימה בממסד הוא עלול להשליך אותה על כל היחס שלו לדת כי זאת היהדות שהוא פוגש. עבור הציבור החילוני, הליך הנישואין בצהר מהווה הרבה פעמים מפגש עם עצם היהדות ומנהגיה. כאשר המפגש מאפשר היכרות אישית, העמקה בטקס, ותחושת הזדהות עם המנהגים – נוצר תהליך מיוחד שנותן תחושת שייכות וחיבור”.

ממה שאתם רואים מהזוגות החילונים שבוחרים להתחתן דרככם – למה הם בכלל רוצים חתונה יהודית?

“אצל חלקם זה נובע מכך שהם רואים בטקס היהודי חלק מהזהות היהודית שלהם. אחרים עושים את זה כי הם רואים בחתונה חלק מהתרבות הישראלית והפולקלור של העם שלנו, ויש גם כאלה שרוצים את הפורמליות וההכרה הרשמית. כמו שאנחנו מסבירים לזוגות, חתונה יהודית היא לא טקס דתי – היא טקס של זהות יהודית השייך לכולם. בתורה לא הופיעו המושגים ‘דתי’ ו’חילוני’, אלה דברים שהתפתחו בשלב הרבה יותר מאוחר. מבחינה שורשית כולנו יהודים וכולנו שייכים לאותו עם, וטקס החתונה מאפשר לנו להתחבר לשורשים, למסורת ולתרבות שמלווים אותנו כבר דורי דורות”.

ומה בכל זאת מרתיע את אותם זוגות?

“בראש ובראשונה הקשר בין החתונה היהודית לבין הממסד הרבני. הרבה אנשים משליכים את התחושות שיש להם כלפי הממסד על טקס החתונה. מעבר לכך, יש הרבה סטיגמות שדבקו בטקס ומובילות לחוסר הבנה שלנו. הרבה מהסטיגמות האלה גורמות לאנשים לראות את הטקס כלא שוויוני ואפילו כשוביניסטי. כך, למשל, רבים חושבים שהכתובה היא שטר קנייה של הכלה, כשבפועל מדובר בשטר זכויות לכלה. רעיון הכתובה נוצר כבר לפני כ-2,000 שנה, בתקופה שבה לנשים לא היו זכויות, והוא נועד לתקן את העוול הזה. הזכויות שהיום מעוגנות בחוקים, כמו הזכות לקבלת מזונות, נשענות על רעיונות שהופיעו כבר בכתובה – כך שמי שרואה בכתובה מסמך שמבזה את הנשים פשוט לא מבין אותה נכון”.

ומה יש לרבנות הממסדית לומר על הטקסים שנערכים דרככם?

“לכל החתונות שנערכות דרך ארגון רבני צהר יש תוקף הלכתי והן נרשמות ברבנות, בהתאם לחוק הישראלי. אנחנו לא נמצאים במאבק מול הרבנות – אלא עסוקים במה אנחנו יכולים להוסיף, להועיל ולהביא ברכה. אנחנו שואפים להיות הדוגמה של איך צריך להינתן שירות של נישואין במדינה יהודית על ידי הרבנים”.

להתחתן או לא להתחתן? הסוגיות המרכזיות שמטרידות את הזוגות

העיקרון המנחה ששזור בכל שלבי החתונה דרך ארגון רבני צהר הוא יצירת תהליך אישי ואנושי. לשם כך מוצמד לכל זוג רב שמתאים לדרישותיו, ולפני החתונה הם נפגשים עימו לשיחת היכרות מעמיקה שבה הם בונים את טקס החתונה יחד. בהמשך הזוג נפגש גם עם מדריכת כלה, ועובר יחד הכנה זוגית שמותאמת עבורם. הרבנים המחתנים ומדריכות הכלה, דרך אגב, פועלים כולם בהתנדבות מתוך שליחות עמוקה לציונות וליהדות.

“אנחנו לא רוצים שהזוג ירגיש שהוא אורח בטקס החופה. חשוב לנו שהוא ירגיש שהטקס שלו”, מסביר הרב כהן. “אנחנו מעודדים את בני הזוג לשלב בטקס מרכיבים אישיים. הם יכולים, למשל, לשאת דברים זה לזה, לבחור בדרך מקורית להגיש את הטבעות או להשתמש בחופה ייחודית שעוברת במשפחה, ואשר את דבר קיומה פגש הרב כחלק מההכנות לטקס. אלו פעולות שאולי בעבר לא היו מקובלות, אך הן אינן מנוגדות לסדר ההלכתי, ובעינינו דווקא מתחברות אליו ומשלימות אותו”.

כחלק מהעיקרון האישי שמאפיין את החתונות של צהר, הארגון מעודד את בני הזוג לקיים שיח פתוח ולהעלות את כל הסוגיות שמטרידות אותם – גם אם הן מורכבות.

“הרבה זוגות מגיעים אלינו עם שאלות”, מספר הרב. “חלקן שאלות שנמצאות במישור הפרטי, כמו מה זה בית? מה זו זוגיות? שאלות אחרות נוגעות יותר לעניינים רשמיים, כמו היחס בינינו לבן הממסד הרבני, ויש גם שאלות רחבות יותר שנוגעות בסוגיות פילוסופיות שקשורות לעולם הפוסט מודרני שבו אנחנו חיים”.

יש הבדל בין הסוגיות שהעסיקו את הזוגות לפני שלושים שנה לבין אלו שמעסיקות אותם היום?

“בהחלט. היום אנשים לוקחים מושגים כמו ‘משפחה’ ו’בית’ באופן שהוא הרבה פחות מובן מאליו מאשר בעבר, ומתעכבים על שאלות עמוקות של בירור עצמי. מעבר לכך, גם הסוגיות החברתיות המשתנות משפיעות על התפיסות האישיות ועל השיח. כמעט כל מה שמטריד אותנו כחברה מחלחל גם ליחסים האישיים והזוגיים, ולכן אנחנו משתדלים לעמוד כל הזמן על הדופק של החברה הישראלית”.

תן לי דוגמה לסוגיה חברתית שמשפיעה גם על הזוגות.

“הסוגיה אם בכלל להתחתן, למשל. אם לפני עשרים שנה היה טבעי שזוג יתחתן וגם יבחר בחתונה יהודית, היום הרבה זוגות עוצרים לבחון את העניין הזה. הם רוצים להבין למה בכלל צריך חתונה, ואם חתונה אז למה דווקא יהודית. בעינינו הבירור הזה הוא בריא ונכון. העם היהודי כבר לא פועל מתוך כוח האינרציה, אלא מברר את זהותו, וכך מבצע את הבחירות שלו באופן מודע יותר”.

הבירור הזה גם מוביל זוגות רבים לוותר על חתונה או לבחור בטקס חלופי. איך זה משפיע אליכם?

“זה נכון שבשנים האחרונות הרבה זוגות בוחרים לעשות חתונה אזרחית בחו”ל, לערוך חתונה בלי טקס חופה הלכתי או לוותר על חתונה לגמרי – אבל אנחנו רואים בכך אתגר ולא מחסום. המצב הזה רק מציף מבחינתנו עוד יותר את הצורך להדגיש את הייחודיות של החתונה היהודית, ולהסביר כיצד המסר שלה מתאים גם לעולם המודרני”.

כל חתונה מקפלת בתוכה סיפור חיים

הרב אהרן כהן וזיוית שפיר פגשו באופן אישי זוגות רבים בשנים האחרונות. אף על פי שכל זוג הוא עולם ומלואו, יש כמה זוגות שזכורים להם במיוחד.

“אנחנו רואים הכול מהכול – זוגות שנמצאים בסבב שני או שלישי, זוגות עם מוגבלויות, וגם זוגות שמגיעים עם סיפורי חיים ייחודיים. יש גם מקרים מרגשים במיוחד של בני זוג שאחד מהם נמצא על ערש דווי, וחשוב להם להספיק להינשא, ולפעמים הם עושים את זה כבר בבית החולים”, הוא מספר. “גם עכשיו במלחמה אנחנו נתקלים בסיפורים מרגשים מאוד. יצא לנו לחתן זוגות מעכשיו לעכשיו כי אחד מבני הזוג יצא לחופשה קצרה מהמילואים. היו חתונות שערכנו במוצ”ש כי זה המועד היחיד שהתאפשר לבן הזוג הלוחם, ואפילו קיימנו חתונות בכפר הנופש לחיילים באשקלון כי הבעל יצא מעזה לכמה שעות והיה צריך לחזור. לצערי גם ראינו מקרים של חיילים או אנשי מילואים שנישאו בזמן המלחמה, וזמן קצר לאחר מכן אחד מהם נפל. כל הסיפורים האלה נשארים איתנו ומדגישים לנו שכל חתונה מקפלת בתוכה סיפור חיים”.

עם כל כך הרבה זוגות, עוד אפשר להתרגש מהחתונות?

“יש לנו כמעט 500 רבנים מחתנים ואנחנו דואגים שכל אחד מהם יחתן עד 20 זוגות בשנה, בדיוק כדי למנוע שחיקה וכדי לשמור על החיבור. כל רב נפגש עם הזוג שהוא עתיד לחתן ומגיע לטקס כשהוא מכיר אותו ואת הייחוד שלנו, וברגע שנוצר קשר אישי – קשה שלא תהיה התרגשות. נקודת המוצא שלנו היא חיבור אנושי, ובאמת החתונות אצלנו הן לא אירוע פורמלי או בירוקרטי אלא מפגש של אנשים ולבבות”.

כמי שראו כל כך הרבה חתונות וזוגות, מה הייתם ממליצים לזוגות הצעירים לעשות כדי לשמר את הזוגיות?

“כבר בשלב ההכנות לחתונה אנחנו מציעים להם לנסות ליהנות, ולראות בחתונה הכנה לחיים ולא יעד. החתונה היא לא פסגת הקשר, אלא תחילתו של מסע. לאחר החתונה, ההמלצה הטובה ביותר היא להעביר זמן איכות ביחד, לשמור על תקשורת טובה, ולהבין שזוגיות היא תהליך שנבנה – וכמו עם כל תהליך גם בה צריך להשקיע”.