שבעה ילדים, 400 כבשים, 450 דונם של מטעים ועשרות בני נוער שחיפשו מקום בעולם גדלים יחד בחווה שהקימו נעמה ועומר עתידיה בדרום בקעת הירדן ביום חתונתם, אי אז באוגוסט 2004. כרם הזיתים הוא אחת מגולות הכותרת של החווה המדברית המיוחדת שייסדו בני הזוג.
לכבוד חג החנוכה שוחחנו עם נעמה עתידיה מחוות “עינות קדם”, שמייצרת שמן זית אורגני משובח למאכל, ומנצלת את תהליך הייצור שלו עבור צורך חינוכי שמרבה טוב בעולם ואת סגולות הבריאות שלו למגוון שימושים – אבל לא להדלקת חנוכייה.
ארץ זית, שמן וליצ’י
שמן הזית, אחד משבעת המינים המאפיינים את ארץ ישראל, הוא מרכיב מרכזי במסורת היהודית לאורך הדורות. בימי המשכן ובית המקדש שימש שמן הזית להדלקת המנורה, כסמל לטהרה ולאור נצחי, ואחד היסודות בפולחן הקורבנות. מעבר להיבטים הדתיים, שמן הזית סימל שפע, פרנסה ובריאות, והיה חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של אבותינו – בתזונה, ברפואה ובטיפוח הגוף. בחנוכה, שמן הזית שב ותופס את מקומו כסמל לניצחון האור על החושך, בזכות נס פך השמן שאפשר את חידוש הדלקת המנורה במקדש במשך שמונה ימים.
מה אתם מגדלים בחווה?
“אנחנו מגדלים ארבעה זנים של זיתים: ברנע, פיקואל, ויש לנו גם מעט פישולין וקורטינה. מכל זה יחד אנחנו עושים בלנד מיוחד שלנו – שמן זית אורגני, שבעינינו יוצר טעם מושלם שממזג את כל האיכויות של הזנים האלה. שמן הזית שמופק מזה הוא אפילו טיפה מתקתק. נוסף על כך יש לנו גם מטעי תמרים, מנגו ומטע צעיר של ליצ’י. רצינו את השילוב הזה של פירות ארץ-ישראליים שורשיים, שזה הזית והתמר, וגם להקים מעין גן עדן חדש בארץ ישראל, וכך להביא את הטעם המתוק של המנגו והליצ’י”.
איך מייצרים שמן זית אורגני?
“בזית יש מזיקים שנקראים ‘אקרית החטטים’ ו’זבוב הזית’. אצלנו, בגלל שאנחנו באזור שאין בו כמעט זית בסביבה, ואולי גם בגלל היובש של המדבר, הם לא קיימים. לכן, אנחנו יכולים לגדל זיתים בלי לרסס נגד המזיקים האלה, וככה אנחנו נהנים מפרי לא מרוסס בלי שום כימיקלים. אנחנו בעצם מוסקים את הפרי ומביאים אותו עוד באותו יום לבית הבד ויוצא שמן זית איכותי מאוד, כמובן עם תווית איכות של ‘ענף הזית’ ובפיקוח של משרד החקלאות”.
בית בד נשמע דבר עתיק. עד כמה שיטת הייצור שלכם דומה לזו שהייתה נהוגה בימי בית המקדש או שונה ממנה?
“בעת העתיקה עבדו עם אבני ריחיים בשם ‘ים’ ו’ממל’ שהיו מחוברות לחמור. הים הוא אבן הבסיס, מעין קערה שבתוכה שמים את הזיתים, והממל זו האבן הטוחנת, אבן עגולה שמורכבת על מוט. החמור רתום לציר שעל המוט והולך במעגלים מסביב לים, וככה היו מועכים את הזיתים. היום הכול נעשה במכונות חדשניות, רק השם ‘בית בד’ נשאר. עם זאת, כמו בבתי הבד העתיקים, אנחנו מקפידים לשמור על טמפרטורה נמוכה, ששומרת על הערכים התזונתיים של השמן. זה נקרא ‘כבישה קרה'”.
מהו ההבדל בין שמן זית למאכל לבין שמן זית שאנחנו מדליקים בחנוכיות?
“יש כמה דרגות איכות לשמן זית, לפי רמת החומציות שלו. השמן האיכותי ביותר נקרא שמן זית כתית מעולה, ויש בו עד 0.8% חומציות. בשמן שאנחנו מייצרים יש פחות מ-0.4% חומציות, שזה נחשב נמוך מאוד. בשמן זית כתית יש עד 2% חומציות. שני הסוגים האלו נעשים בכבישה קרה. אלה רמות איכות לשמן למאכל. בדרך כלל בחנוכייה לא נשתמש בשמן זית איכותי כל כך, כי זה שמן זית יקר יותר. אם מוותרים על איכות הכבישה הקרה ומעלים את טמפרטורת הכבישה ל-80°, אפשר יהיה להוציא הרבה יותר אחוזים של שמן מהפרי, יהיה קל יותר להפיק אותו והוא יהיה זול יותר. לדליקה עדיף להשתמש בשמן הזול, כדי לנצל את השמן האיכותי לאכילה ולשימושים אחרים”.
אילו שימושים נוספים יש לשמן?
“לשמן זית יש המון איכויות בריאות לגוף האדם ואפשר להכין ממנו סבונים, קרמים ומשחות. הוא מכיל רכיבים שתורמים לשמירה על לחות העור, חומרים פעילים בעלי השפעה אנטי-דלקתית ונוגדי חמצון שמגינים על העור מפני נזקים שנגרמים מקרינת השמש ומאיטים את תהליך ההזדקנות. הוא גם מסיר לכלוך ושומן מבלי לפגוע בלחות העור ומשפר את יכולת העור להתחדש”.
איך אפשר לנצל את הסגולות האלה?
“אני למשל עושה משחת פלא מעולה, שטובה לתפרחת חיתולים, טיפול אחרי לידה, לבעיות עור כמו סבוראה, פסוריאזיס ואסתמה של העור, לעקיצות. כל דבר שצריך בעצם להרגיע את העור, לרפא אותו ולחדש אותו. צריך להשתמש בשמן זית איכותי, עדיף אורגני, ואנחנו מוסיפים לו מיצויים של צמחים ארץ-ישראליים שממש מתאימים לצרכים של העור באקלים המקומי”.
עשייה עם משמעות
את השמן, כמו את שאר הגידולים החקלאיים בחווה, מגדלים נעמה ועומר יחד עם הנוער שמגיע לעבוד בה. בחווה חיים יחד גרעין של שינשינים (בני ובנות “שנות שירות” שמתנדבים לשנה של עשייה לפני הגיוס) ונערים בני 18-15 שנשרו ממסגרות אחרות והגיעו לחווה דרך שופטי נוער ושירותי הרווחה. החינוך הערכי שהם מקבלים בחווה הוא חלק גדול מהשליחות של משפחת עתידיה.
מתי החלטתם לשלב בחווה נוער נושר?
“כבר בהתחלה, כשהקמנו את החווה. את הערכים והרוח ינקנו מסיפורי החלוצים מימי קום המדינה, והחלטנו שאנחנו רוצים להפריח את השממה ולעשות את זה עם בני נוער שרוצים להיות איתנו ולהרגיש שייכים ונחוצים – לפתוח את הבית ואת הלב לנוער שלא מוצא את עצמו במסגרות קונבנציונליות ומחפש מקום בעולם שבו יוכל לצמוח ולפרוח. את כל מה שעשינו במהלך 20 השנים האחרונות אנחנו עושים עם נוער”.
בני הנוער תורמים לעבודה בחווה. מה החקלאות תורמת להם?
“אנחנו מאמינים בנתינת אחריות, ובעיקר מאמינים בנערים שהם מסוגלים להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. ברגע שנותנים להם אחריות וסומכים עליהם, הם צומחים ומתעצמים ומתפתחים וגם מרגישים שייכות. הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות שלהם פתאום עולים. זה מכוון אותם לחיים של עשייה עם משמעות. גם המקום האישי נבנה שם, וגם בנייה החיבור החברתי של עשייה למען הכלל. מי שעסוק בעמל ומסגל לעצמו חריצות, מסוגל להתמודד גם עם תנאים קשים. זה מפתח חוסן ואישיות, וזה מאוד נצרך בארץ שלנו, עם כל האתגרים פה”.
מה עוד עושים הנערים בחווה מלבד עבודה חקלאית?
” מלבד עשייה חלוצית בעבודת אדמה ובשמירה, החבר’ה כאן לומדים במרכז הכשרה שבו אנחנו חונכים אותם במקצועות כמו ריתוך, נגרות ומכונאות רכב. הם גם שומעים הרצאות אורח ויוצאים לטיולים נודדים ולסיורים. אנחנו משקיעים מאוד בבנייה של מעטפת שלמה עבורם – ביתית ומשפחתית – ומעניקים להם ידע וערכים. אנחנו מחברים אותם לסיפור של עם ישראל, לשורשים, לתנ”ך. זה מה שמחבר את כולנו. אנחנו מאמינים שרק חיבור אל העבר, מאפשר עתיד טוב יותר אותו כולנו מבקשים”.
השילוב של בני הנוער בחקלאות משפיע גם על התוצר?
“ברור. השמן שלנו פשוט מעדן, אבל זו לא רק האיכות – יש בו גם המון אהבה ומסירות למה שאנחנו עושים, לארץ, לטבע. הנוער מוסיף לתוכו גם הרבה חדוות נעורים. מרגישים שזה שמן ששרו תוך כדי הגידול שלו. זה שמן זית עם האנרגיה הכי טובה שיש”.
מתכון למשחת הפלא של נעמה
רכיבים:
100 מ”ל שמן זית אורגני במיצוי קלנדולה
100 מ”ל שמן זית אורגני במיצוי לבנדר
100 מ”ל שמן זית אורגני במיצוי בבונג (קמומיל)
2 כפות גדושות חמאת קקאו
2 כפות גדושות חמאת שיאה
2 כפות שעוות דבורים טבעית
—————-
הוראות הכנה:
מניחים קערה חסינה לחום על סיר עם מים רותחים, ובתוכה ממיסים תוך ערבוב את חמאת הקקאו, חמאת השיאה ושעוות הדבורים.
חשוב לא לחמם יתר על המידה, כדי לשמר את הערכים התזונתיים של הרכיבים.
מוסיפים בהדרגה את שמני הזית המועשרים (קלנדולה, לבנדר ובבונג). מערבבים היטב עד שהתערובת אחידה.
מוזגים את התערובת לצנצנת זכוכית נקייה בנפח 500 מ”ל. מניחים למשחה להתקרר בטמפרטורת החדר עד להתמצקות. סוגרים את הצנצנת ושומרים במקום קריר ומוצל.
לביקור בחווה, לסיורים ולסדנאות, היכנסו לאתר “עינות קדם”