בדיקת חמץ היא מצווה לבדוק את ביתו של אדם ערב הפסח (ערב לפני ליל הסדר), כדי לוודא שלא נותר בו חמץ.
זהו השלב הראשון בתהליך השבתת החמץ לפני פסח, הכולל שלושה שלבים: בדיקה, ביטול וביעור. ראשית, מחפשים את שרידי החמץ בבית – בדיקת חמץ; לאחר מכן מבטלים את החמץ שלא נמצא בחיפוש – על ידי אמירת נוסח מיוחד, ולמוחרת מבערים את החמץ שנמצא בבדיקה, בדרך כלל בשריפה.
מתי עורכים את בדיקת החמץ? לפי המשנה, בודקים את החמץ מייד בתחילת הלילה של י”ד בניסן, “אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר” (מסכת פסחים, א, א) – כלומר בערב שלפני ליל הסדר. איך בודקים? את הבדיקה יש לערוך לאור הנר. כאשר לפני הבדיקה מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ”.
כיוון שברוב הבתים לא יהיה כבר חמץ בלילה שלפני ליל הסדר, וכדי למנוע מצב של “ברכה לבטלה”, כלומר לברך על ביעור חמץ, כאשר כלל לא נמצא חמץ בבית, השתרש המנהג להחביא כמה פירורי חמץ בבית, ו”למצוא” אותם במהלך הבדיקה. מנהג נוסף הוא להשתמש בנוצה כדי לאסוף את חלקי החמץ בזמן הבדיקה.
מייד לאחר הבדיקה נהוג לומר את נוסח “ביעור חמץ” , שנכתבה בארמית: “כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא”. משמעות הנוסח היא שכל חמץ שברשותי, גם זה שאני לא מודע לקיומו, הוא בטל ונחשב בעיניי כמו עפר הארץ.
הבדיקה לא בלעדית לבתי מגורים: בדיקת חמץ נערכת בכל מקום שאנשים נוהגים להיכנס אליו עם חמץ – בתים, מבני ציבור, משרדים, בתי כנסת ועוד.
השלב הבא בתהליך נערך בבוקר שלמוחרת, והוא נקרא ביעור חמץ.