לאורך השנה נהוג לקרוא בתורה כחלק מתפילת שחרית בבית הכנסת בימים שני, חמישי ושבת ובמועדים מיוחדים, ובמשך שנה שלמה של קריאות בתורה בשבת בבוקר, משמחת תורה ועד שמחת תורה, משלימים את קריאת חמשת חומשי תורה. אך כדי לא להזניח חלקים אחרים בספר התנ”ך קוראים, לצד פרקי התורה, גם פרקי הפטרה, הלקוחים מתוך ספרי הנביאים.
בעוד הקריאה בתורה מתבצעת לפי סדר פרשות השבוע, קריאת ההפטרה היא לא לפי סדר אלא לפי נושאים הקשורים לפרשה, ובחירת הקטעים משתנה בין הקהילות השונות. כמו הקריאה בתורה, גם הקריאה בהפטרה נעשית לפי טעמי המקרא ובניגון מסוים, אבל הניגון שונה מזה של הקריאה בתורה, כדי להבחין בין הקריאה בתורה והקריאה בהפטרה.
מי שקורא בהפטרה נקרא “מפטיר”, והקריאה בהפטרה נחשבת לכבוד גדול. בקהילות רבות נהוג שכחלק מטקס בר המצווה הנער קורא את ההפטרה. ואולם, בחלק מהקהילות הספרדיות נער בר המצווה לא קורא מתוך ההפטרה אלא קטע אחר.