“מסילת ישרים” הוא שמו של ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו – הרמח”ל, מקובל איטלקי מהמאה ה-18. הספר פורסם לראשונה באמסטרדם בשנת 1740, והפך לספר יסוד בתורת המוסר היהודית. הספר בנוי בתבנית של מדרגות רוחניות: הוא מתקדם ממדרגת הזהירות, דרך זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, חסידות, ענווה, יראת חטא ועד לקדושה.
המדרגות מחולקות בדרך כלל לארבע קבוצות: צדיקות – כוללת זהירות ממצוות לא תעשה; זריזות בקיום מצוות עשה; ונקיות ממידה רעה ומחטא. חסידות – כוללת פרישות שהיא הימנעות שמדברים שאינם רעים אך עלולים לגרום לרע; טהרה שהיא תיקון הלב וטהרת הכוונה והמחשבה; חסידות שהיא עשייה מוסרית מאהבה. קדושה – הכוללת ענווה שהיא חוסר עניין בסטטוס חברתי וכבוד; יראת חטא שהיא יראת רוממותו של האל; וקדושה שהיא דבקות רוחנית בכל עת ובכל מצב.
הגאון מווילנה (הגר”א) אמר על הספר ש”הופיע אור חדש על פני תבל”, ושאילו הרמח”ל היה חי בזמנו הוא היה הולך ברגל כדי לקבל את פניו. גם פרופ’ ישעיהו ליבוביץ ראה בספר זה אחד מספרי האמונה הגדולים ביותר בהגות היהודית.