ארון הקודש, לפי כינויו האשכנזי, או ההיכל, כפי שהוא נקרא בבתי כנסת של עדות המזרח, הוא המקום שבו מונחים ספרי התורה בבית הכנסת.
מאז חורבן הבית נחשב בית הכנסת למקדש-מעט (קטן), והצבת ארון הקודש בו מסמלת את ארון הברית הקדום שבבית המקדש, שבו נשמרו לוחות הברית ושבריהם. בעת העתיקה, שלאחר החורבן, הייתה זו בדרך כלל תיבה ניידת, שהובאה במיוחד לצורך הקריאה בתורה והוחזרה למקומה לאחר התפילה. היום, מדובר ברהיט קבוע בבית הכנסת. לעיתים ארון ממש – עשוי עץ או חומרים אחרים – ולעיתים בגומחה בקיר המוגפת בדלתות.
את הארון נוהגים לקשט ולפאר בעיטורים ובתבליטים שונים, כדי לחלוק כבוד לספרי התורה המאוחסנים בו, ולכסותו בפרוכת – אריג מעוטר ברקמה.
ממקמים את הארון לרוב בצד מזרח, כך שכל המתפללים פונים אליו ולכיוון ירושלים בתפילתם.