בתורה מופיעות מצוות רבות שעוסקות בחובות ובאיסורים שחלים על בעלים של שדה, וביניהם מצוות צדקה הנקראות "תרומות ומעשרות". בין השאר, כל בעל שדה מצווה להפריש חלק מהיבול השנתי שלו לכהנים וללוויים – שלא גידלו שדות משלהם אלא היו מעין עובדי ציבור, ולכן התפרנסו מתשלומי העם. כמו כן, אחוז מסוים מהיבול נתרם לעניים. כדי להבחין בין יבול של שנה אחת ליבול של שנה אחרת, נקבע תאריך אחד שבו מתחלפת השנה: ט"ו בשבט.