יום טוב שני של גלויות הוא יום חג נוסף שמתווסף בצמוד לרוב חגי ישראל שנקבעו בתורה ("ימים טובים") – בכל מקום בעולם מלבד בארץ ישראל.
בזמן שבית המקדש היה קיים, המועד שבו יחול ראש חודש נקבע מדי חודש בהתאם לזמן שבו הלבנה מתחדשת ועל סמך עדותם של שני עדים נאמנים – כך יכלו לקבוע את לוח השנה: מתי יחולו ימים טובים ותאריכים מיוחדים נוספים.
המידע שהועבר באמצעות שליחים לא תמיד הגיע בזמן לקהילות מרוחקות, וכך נוצר ספק מתי חל החג בפועל. לכן תיקנו חז"ל להוסיף יום חג נוסף בקהילות שבגולה, כדי שגם אם טעו ביום עדיין יקיימו את הלכות החג בזמנן. תקנה זו השתמרה עד ימינו.