הביטוי לקוח מהספר "חובת הלבבות", ספר מוסר מהמאה ה-11 שכתב חכם בשם בחיי אבן פקודה, המפרט עשר חובות המוטלות על לב האדם. משפט זה מעודד את האדם שגם אם חָטַא הוא יכול לתקן. הוא משמש במשמעות שלפעמים לא צריך מהפכה שלמה, אלא מספיק מעשה צנוע שהשפעתו על הסביבה יכולה להיות גדולה.
