הפסוק מתאר שלב בעבודת קורבן המנחה. האדם המביא את המנחה מביא אותה אל הכוהנים בני אהרן, שהם האחראים לבצע את עבודת הקרבן בבית המקדש. הכהן לוקח מן המנחה קומץ בידו (פעולה הנקראת "קמיצה"), והקומץ הזה מוקטר על המזבח כחלק המיוחד המוקדש לה'.
(מיקום בפרשה: ב',ב')
