היום לפני 22 שנה, ביום כ"ט בשבט התשס"ג, 1 בפברואר 2003, התפרקה באוויר מעבורת החלל קולומביה כאשר שבה ממשימה בת 15 יום. באסון נספו שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון.
המעבורת שהתה בחלל 15 ימים ו-22 שעות. כ-16 דקות לפני הנחיתה המתוכננת, עם כניסתה לאטמוספירה, התפרקה קולומביה באוויר מעל טקסס, בקול פיצוץ שנשמע על ידי רבים במדינה. דקות אחרי הפיצוץ החלה לפעול ועדת חקירה שהייתה בכוננות עוד לפני התאונה, וכבר שעתיים אחרי התאונה החלו לאסוף עדויות. במשך זמן רב נאספו שברי המעבורת שהתפזרו ברחבי טקסס ולואיזיאנה. הסיבה הטכנית לתאונה הייתה חתיכת קצף בידוד שנשברה ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת, מה שגרם להתחממות יתר של הכנף הפגועה ולפירוקה המוחלט של המעבורת.
המשימה אליה יצאו שבעת האסטרונאוטים קיבלה את השם STS-107. היא כללה עבודות מחקר מתחומי המיקרו-כבידה ומדעי כדור הארץ, ובמהלך שהותה בחלל חברי הצוות ביצעו כ-80 ניסויים. מתוך משקל המעבורת, יותר מ-2,400 קילוגרמים הוקדשו לניסויים, בהם גם ניסויים של בתי ספר ישראלים.
השתתף בהפצצת הכור בעיראק
אילן רמון, בן 48 במותו, נולד ברמת גן ולמד בבית הספר "רמת חן" שהיום קרוי על שמו. אילן לא נולד בשם רמון. הוא נולד בשם אילן וולפרמן, ושינה את שמו לרמון עם גיוסו לצה"ל בשל אהבתו למצפה רמון. הוא שירת כטייס, ולאחר שלמד הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים חזר לחיל האוויר ושירת שם עד 1997. בין השאר, הוא השתתף כטייס קרב בהפצצת הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981.
כאשר החליטו ישראל וארצות הברית לשלב ישראלי בטיסה של נאס"א, בחר חיל האוויר באל"ם רמון, ובשנת 1998 הוא עבר עם משפחתו – אשתו וארבעת ילדיו – לארצות הברית והצטרף למתקן האימונים לאסטרונאוטים. האימונים היו אמורים להימשך שלוש שנים, אבל מועד הטיסה נדחה כמה פעמים והתארך לכחמש שנים.
ספר תורה מברגן בלזן
רמון לקח עמו לחלל חפצים רבים שמייצגים את החברה הישראלית: לא רק דגל ישראל וסמלי סוכנות החלל הישראלית, העיר רמת גן בה נולד, מוזיאון חיל האוויר ועוד, אלא גם חפצים בעלי ערך היסטורי ורגשי ייחודי, כמו מטבע של שמינית השקל ששרד מימי המרד הגדול נגד הרומאים מהמאה הראשונה לספירה ודולר שקיבל מהרבי מלובביץ'.
בין שאר החפצים שלקח עמו לחלל היה ספר תורה זעיר ששרד את מחנה ברגן בלזן. הספר הוברח למחנה על ידי הרב שמעון דסברג, שהיה רבה של העיר אמסטרדם שבהולנד ולבסוף נספה בשואה. הרב דסברג נתן את הספר לנער שציין את בר המצווה שלו במחנה. מדי יום השכימו הרב והנער בארבע לפנות בוקר ולמדו מתוך ספר התורה הזעיר. ביום החגיגה הוברחה למחנה אימו של הנער ממחנה סמוך, ולנער ניתנה קוביית שוקולד. בסיום הטקס נתן הרב את הספר במתנה לנער המצווה, וביקש ממנו שיפיץ את הסיפור ברבים.
הרב נספה במחנה, אבל הנער שרד את השואה והפך למדען החלל פרופ' יהויכין יוסף. באחת מפגישותיו של אילן רמון עם פרופ' יוסף, הוא ביקש ליטול את הספר לחלל, כסמל ליכולת ההישרדות של העם היהודי. מהבחינה הזאת, אף על פי שהספר נשרף, בקשתו של הרב הוגשמה, שכן הסיפור התפרסם בכל העולם ואפילו נעשה עליו סרט בשם "גווילים של תקווה" בבימוי דניאל כהן.
איך שומרים שבת בחלל?
לפני טיסתו רמון התעניין איך ישמור את השבת בחלל. רבנים השיבו לו כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ואז להתחיל לשמור שבת, כפי שנוהגים בקוטב הצפוני והדרומי כאשר השמש לא זורחת במשך חודשים ארוכים. למעשה, על פי חוברת בשם "אם אסק שמים", שחיבר הרב לוי יצחק הלפרין כמה חודשים אחרי התרסקות המעבורת, בשנת 2003, אפשר לקיים רבות מהמצוות בחלל לפי חישובי זמן. כך למשל, אפשר לקיים ברכת לבנה גם כאשר המעבורת חולפת באזורים חשוכים שלא רואים מהם את הירח, אם מחשבים שחלפו 708 שעות ו-44 דקות ממולד הלבנה הקודם.
לאחר ההתרסקות נמצאו דפים מתוך יומן שכתב רמון בחלל. ביומן הוא תיעד את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו. באחד הדפים הוא כתב את נוסח הקידוש לליל שבת, וניקד את המלים כדי שיוכל להגות אותן במדויק.
סיכת הלוחם משייטת באטמוספירה
לאחר מותו, קיבל רמון פרסים ועיטורים, בהם מדליית נאס"א לשירות ציבורי מצטיין ואות הערכה מטעם הרמטכ"ל, נכתבו עליו ספרים, ומתקיימים על שמו כנסים ופרויקטים לימודיים. בין השאר, נקרא על שמו שדה התעופה הבינלאומי רמון באילת.
בנו הבכור, אסף רמון, סיים קורס טייס בהצטיינות ולאחר מכן נהרג בטיסת אימון של מטוס F-16 ונקבר לצד אביו. רונה, אלמנתו של אילן רמון ואימו של אסף, השיאה משואה ביום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל, בשנת 2016, ולאחר כשנתיים נפטרה מסרטן. בשנת 2010, כמחווה לזכר אביו, הוטסה סיכת הלוחם של טל רמון, אחיו הצעיר של אסף, על ידי מעבורת החלל אטלנטיס, ושוחררה לחלל.