הנפקה

חברות ישראליות מונפקות כל הזמן בבורסה. בשנת 2012, למשל, היו למדינת ישראל יותר חברות נסחרות בבורסת הנאסד”ק מכל מדינה אחרת בעולם, פרט לארצות הברית וסין. התופעה זיכתה אותנו בשם “אומת הסטארט אפ” ועד היום הביטוי הוא כינוי נרדף לישראל המבטא את המעמד שלנו בעולם כמובילים בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית. אבל מה הפירוש של המילה מונפק ומניין היא הגיעה לשפה העברית?

מניות: מה יוצא לנו מזה?

המילה הנפקה מתארת הדפסה והוצאה לשוק של מסמכים בעלי ערך, כמו אלו הנסחרים בבורסה אבל לא רק. גם כסף, פנקסי המחאות, כרטיסי אשראי ומסמכים רשמיים כגון תעודות מזהות, דרכונים, רישיונות ואישורים למיניהם “מונפקים”.

המקור של המילה נמצא בשפה הארמית: נפקא – לצאת, או נפק – יצא. כיוון שהמשמעות של הנפקה היא הוצאת המסמכים לשוק ועל ידי כך הפיכתם לבעלי ערך, נבחרה מילה המתארת יציאה – הנפקה. יצוין שבעוד בשפה העברית המילה משמשת לתיאור הוצאת דברים מסוימים בלבד, בארמית היא מופיעה גם במשמעות יציאה מהבית והוצאת חפצים. משמעויות אלה אבדו עם הזמן וכיום אנחנו לא משתמשים במילה זו כדי להגיד שיצאנו לעבודה.

המשמעות הנוספת של המילה נפק בארמית הוא מה יוצא או נגזר מדבר מסוים במשמעות רעיונית, כמו למשל בביטוי התלמודי “מאי נפקא מינה”, שחדר לעברית המדוברת, ופירושו המילולי “מה יוצא ממנו?” כלומר מה אפשר להסיק מהמקרה או ללמוד מהדבר. בתלמוד הביטוי מופיע בדרך כלל כדוגמה לסוגיה שאין אנו יכולים לגזור ממנה הלכה או מסקנה חדשה הנוגעת לנושא הנידון. השאלה “למאי נפקא מינה?” משמעה: למה הביאו את ההלכה הזו? מה היא באה לחדש לנו?

לא רק הנפקה בבורסה – גם לאקזיט יש מילה עברית

המילה אקזיט – גם היא במקורה במשמעות לצאת או יציאה בשפה האנגלית – מתארת בתחום העסקים את מכירתה של חברה לבעלי עניין או לחברה אחרת. בדרך כלל אנחנו נתקלים בה בהקשר של תעשיית ההייטק, כמו למשל כ”שהיזמים עושים אקזיט”, כלומר: מוכרים את חלקם ו”יוצאים מהתמונה”. בדיון שהתקיים בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית בעבר, נבחרה המילה “הנפק” כחלופה עברית למילה אקזיט. גם המילה תצואה הייתה על הפרק.