ה"שולחן ערוך" לא מזהיר משמיעת מוזיקה ומגילוח בימי "בין המצרים", אלא מפני הכאת התלמידים. הרב סתיו מזהה כאן קריאת אזהרה נחרצת נגד הנהגה של כפייה כוחנית, לעומת מנהיגות שמשתמשת בכוח הדיבור, וקורא לכולנו לייצר שיח של הסכמות – מהמשפחה והשכנים ועד לחקיקה בכנסת.
