לפי החוק במדינת ישראל כיום, חל איסור לפתוח מקומות בילוי ומסעדות בערבי יום הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל. בט' באב, לעומת זאת, החוק מעביר את ההחלטה לידי הרשויות המקומיות.
בסקר אינטרנטי שערכנו לאחרונה, שאלנו את הישראלים מהי עמדתם בנושא – האם יש להחיל בט' באב איסור ארצי, בדומה לזה שחל בימי הזיכרון הממלכתיים?
לפי תוצאות הסקר, יש רוב יחסי לעמדה המחמירה: 49% מהמשיבים תומכים בהחלת איסור זהה ארצי על פתיחת מקומות בילוי ביום הצום. לעומתם, 36% מהמשיבים מעדיפים להשאיר את ההחלטה בידי הרשויות המקומיות, ואף להרחיב את חופש הבחירה גם ליום השואה וליום הזיכרון. רק 15% מהמשיבים תומכים בביטול מוחלט של החקיקה בנושא – גם ביחס לט' באב וגם בנוגע לימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל.
כאשר מפלחים למגזרים דתיים התוצאה ברורה: 97% מהחרדים תומכים באיסור ארצי, וכמוהם גם 87% מהדתיים. גם בקרב המסורתיים קיים רוב לשינוי החוק, עם 57% מהם שבעד האיסור. באופן מפתיע, גם 29% מהחילונים תומכים באיסור הגורף.
מפתיע לא פחות שכ-70% מהחילונים בעד לשנות את החוק הארצי הקיים לגבי יום השואה והזיכרון – הרוב בעד להעביר את הסמכות לרשויות המקומיות גם בימים אלה, ו-20% מעדיפים לבטל את החוק לחלוטין. ייתכן שכאן באה לידי ביטוי תפיסת עולם ליברלית שמעדיפה לצמצם את ההגבלות על האזרח בחקיקה.
נתון מעניין נוסף מתגלה כשמביטים בפילוח לפי גיל: מתברר שיותר מ-60% מהצעירים בעד סגירה בתשעה באב בחוק מדינה גורף. האם הצעירים מעדיפים גבולות ברורים או שזה ביטוי לתופעת התחזקות הזהות היהודית בקרב צעירים מאז תחילת המלחמה? זה נתון לפרשנות.
"ט' באב הוא בעצם יום לאומי, לא יום דתי", מסביר הרב אשר סבג, חבר הנהלת ארגון צהר. "זה יום שמדבר על הקיום שלנו פה במדינת ישראל, על החזרה אחרי גלות ארוכה ועל הרצון להישאר פה וליצור מדינה יציבה. בשביל זה, אנחנו צריכים ללמוד מטעויות העבר, מהבתים שכבר חרבו. אם נדגיש את הצד הזה, הכבוד ליום הזה יגיע באופן טבעי וזה יהיה הרבה יותר נכון".