אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם השפיעו על כל אחד ואחת בחברה הישראלית, ורבים חיפשו במה להיאחז ברגעים המאתגרים של חרדה וחוסר ודאות. סקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ההתעוררות היהודית מגלה כי 44% מכלל המשתתפים העידו שהמסורת או האמונה היוו עבורם מקור תמיכה והתמודדות מאז פרוץ המלחמה.
כאשר צוללים אל הנתונים, נחשפת קשת רחבה של תשובות, המשקפת הבדלים בשיעורי ההסתייעות במסורת בהתאם להשתייכות המגזרית של המשיבים. באופן לא מפתיע, בציבור החרדי (89%) והדתי (77%) האמונה שימשה משאב התמודדות מרכזי. מנגד, בציבור החילוני 9% העידו שנעזרו במסורת כדי לצלוח את המשבר. בקרב הציבור המסורתי, רוב מובהק של 61% מצא במסורת כלי אמיתי לחוסן נפשי.
המשמעות המרכזית העולה מן הנתונים נוגעת למקומו של אותו ציבור מסורתי על המפה החברתית-אמונית בישראל. התוצאות ממחישות כי עבור ציבור זה, המסורת איננה אוסף של מנהגים בלבד אלא משאב נפשי זמין, נגיש ונחוץ. הנתונים מראים כי במצבי משבר, הציבור המסורתי אינו ניצב בנקודת אמצע על הרצף שבין דתיים לחילונים, אלא קרוב באופן מובהק לציבור הדתי והחרדי, בכך שהוא שואב באופן יזום חוסן ממקורות האמונה. תמונה זו מחדדת את הפער בינו לבין הציבור החילוני, שעבורו המסורת כמעט שאינה מספקת כלים להתמודדות בשעות אלו.