המשורר נתן יונתן כתב: “לכל אחד ישנו מקום בירושלים” – וזה בדיוק מה ששואפים לבטא במגדל דוד מוזיאון ירושלים שממוקם בפתחה של העיר העתיקה. “מגדל דוד הוא המוזיאון היחיד בעולם שמוקדש לירושלים על כל תקופותיה וקורותיה”, מספר בגאווה הרב יותם הלפרין, מנהל המרכז החינוכי במוזיאון. “אנחנו פונים לקהלים רבים ומגוונים ומאפשרים לכל מבקר לעבור את המסלול שמתאים לו, ולפגוש את ירושלים מזוויות שונות. אפשר לחוות פה סיפור יהודי גלאט כושר, אבל גם אפשר להכיר את העיר מזווית אוניברסלית או ארכיאולוגית, וגם להיחשף למשמעות שלה עבור האסלאם והנצרות”.
“הסיפור של ירושלים מתחיל כאן”
מגדל דוד מוזיאון ירושלים הוקם כבר ב-1989, אך לפני כשנה נפתח מחדש לאחר שיפוץ מקיף. השיפוץ שינה את כל האופן שבו המוזיאון בנוי, ולדברי הרב הלפרין – גם את האופן שבו המוזיאון מעביר את סיפורה של העיר. “לפני השיפוץ הכניסה למוזיאון הייתה מתוך העיר העתיקה, אבל עכשיו הכניסה נמצאת מחוץ לשער יפו, ורק כשיוצאים מהמוזיאון מגיעים לעיר העתיקה”, הוא מספר. “השינוי הזה הוא לא רק טכני, אלא גם תוכני. באופן מעשי וסימבולי פתחנו שער חדש לעיר העתיקה שיוצא מתוך המוזיאון. בכך אנחנו אומרים שהסיפור של ירושלים מתחיל כאן”.
שינוי משמעותי נוסף שעליו הלפרין מצביע קשור באופן שבו המוצגים מסודרים. “המוזיאון הישן היה מסודר באופן כרונולוגי, לפי התקופות השונות בתולדות העיר”, הוא מסביר. “עכשיו הסידור הוא נושאי, כשהתמה המרכזית שאותה אנחנו מבקשים לבטא היא: ירושלים כטבורו של עולם”.
במוזיאון החדש גם שולבו הרבה חידושים טכנולוגיים שלא היו קודם לכן. “נוצר כאן מפגש מדהים בין ארכיאולוגיה לטכנולוגיה”, הוא אומר. “אפשר לראות פה ממצאים ארכיאולוגיים וחפצים עתיקים שחלקם נמצאו ממש כאן, במגדל דוד, ולצידם יש סרטים, מיצגים אורקוליים, משחקים דיגיטליים וחוויות אינטראקטיביות. השילוב הזה מדגיש את אחד המסרים החשובים לנו ביותר והוא שירושלים לא שייכת רק לעבר – זאת עיר שרלוונטית לקיום שלנו גם בהווה וגם בעתיד”.
מדוד המלך לדוד בן-גוריון: מוצגים נבחרים והסיפורים שמאחוריהם
מוצגים ארכיאולוגיים מתחנות שונות בהיסטוריה של ירושלים, כמו חותמות מתקופת בית ראשון, מטבעות מתקופת בית שני וחרב מהתקופה הרומי, הם מוצגים שברור שנפגוש במגדל דוד מוזיאון ירושלים. אבל איך מחברים את ההיסטוריה העכשווית יותר לסיפור?
במגדל דוד עשו זאת בדרך מקורית במיוחד: בעזרת מכתב שכתב דוד בן-גוריון בזמן המצור על ירושלים במלחמת העצמאות. המכתב נשלח כתגובה למכתב ששלח לו ילד בן שמונה בשם ניר ויץ. במכתב הביע הילד את דאגתו מהמצור, שאל כיצד יועבר אוכל לעיר, ואף הציע מספר פתרונות יצירתיים משל עצמו. למרות היותו ראש ממשלה ושר ביטחון שנמצא בעיצומה של מלחמה, טרח בן-גוריון לענות לילד באופן אישי וחם – ואף הגדיל לעשות וניקד את המכתב.
“בחרנו להציג את המכתב הזה מכמה סיבות”, מסביר הלפרין. “הראשונה היא כדי להראות את הקשר המרגש בין ראש הממשלה הראשון לבין ילד צעיר בנקודת זמן היסטורית; הסיבה השנייה היא שאפשר לראות כאן את כתב ידו המקורי של בן-גוריון; והסיבה השלישית היא שהמכתב מלא בחזון. בן-גוריון מתאר לניר ויץ כיצד יועבר האוכל לירושלים, ולבסוף מבטיח לו ‘נקיים גם בקשתך השנייה – וירושלים תהיה לנו’. היכולת של בן-גוריון לראות את האופק של ירושלים תוך כדי מלחמה, ותקוותו לבנות את העיר, מספרות את הסיפור של העם היהודי לדורותיו”.
מלבד מכתבו של בן-גוריון נמצאים במגדל דוד עוד מוצגים רבים שמצליחים לגעת במבקרים וגם להעביר מסר חשוב. אחד המוצגים המרתקים ביותר בעיני הלפרין הוא ציר הזמן שנמצא בגלריית הכניסה של המוזיאון. “ירושלים היא העיר המיושבת באופן רציף הקדומה ביותר, ולכן אין עוד מוזיאון בעולם שבו מופיע ציר זמן כל כך ארוך”, הוא אומר. “כשמסתכלים על התחנות השונות בציר רואים את הדינמיקה של ירושלים כעיר שנבנית ונחרבת ונבנית שוב. זה מוצג שהוא גם פדגוגי אבל גם מאוד מרגש, ובדיוק בגלל זה הוא עובד נהדר גם עם מבוגרים בני הגיל השלישי וגם עם ילדים בני שש”.
מוצג מרכזי נוסף שאפשר לראות במוזיאון, שההליכה בו משלבת בין אולמות סגורים לשטחים פתוחים, הוא חיצים בני למעלה מ-2,000 שנה אשר נשמרו מהקרב בין החשמונאים ליוונים. “אלה חיצים מקוריים שירו היוונים על החשמונאים בעת המצור על ירושלים – אותו קרב שאנחנו מציינים בכל שנה בחנוכה”, מפרט הרב הלפרין. “החיצים נמצאו פה, במצודת מגדל דוד, וממש אפשר לראות איפה החשמונאים עמדו ואיפה היוונים. יש כאן דרישת שלום היסטורית מהלוחמים הקדומים שלנו”.
עוד מוצג שנכנס לרשימת החובה של מבקרי המוזיאון הוא טבעת זהב מקורית בת כ-1,600 שנה, שבה מוטבע איור של מנורת המקדש. “המקדש נחרב כ-400 שנה לפני שנוצרה הטבעת, ובכל זאת אישה יהודייה בחרה לשאת איתה ייצוג של המנורה לכל מקום שאליו הלכה”, הוא אומר בהתרגשות. “כשאני מסתכל על הטבעת אני מייד חושב על המשפט ‘אם אשכך ירושלים תשכח ימיני’. הטבעת, כמו המשפט, מבטאת את הגעגועים למקדש שנחרב ואת התפילה למקדש שייבנה, אשר שזורים בכל שרשרת הדורות של העם היהודי”.
לצד המוצגים המרתקים הללו, יש עוד חלק שפשוט אסור לפספס כאשר מגיעים למוזיאון. “התצפית ממגדל דוד היא ללא ספק המקום האהוב עליי במוזיאון”, משתף הלפרין. “זו התצפית הגבוהה ביותר בעיר העתיקה, והיא מעניקה מבט של 360 מעלות על כל הסביבה. אפשר לראות ממנה את הר הבית, את ירדן, את התיירים, את הסוחרים, את השוטרים והחיילים – אבל מעל לכול אפשר לראות ממנה את החיבור; החיבור בין ישן לחדש, בין מזרח למערב, בין צפון לדרום. כשאני עומד שם אני לא סתם צופה על קו האופק של ירושלים, אני מרגיש את הדופק של העיר”.
הסיפור של ירושלים לא הסתיים: תפקידו החינוכי של מגדל דוד
ההיסטוריה הארוכה של ירושלים, החיבור שלה לשלוש הדתות הגדולות והמאבקים הרבים שמתנהלים סביבה עד היום הופכים אותה לעיר המורכבת ביותר בישראל, ואולי אפילו בעולם. “צריך לשים את האתגר על השולחן”, אומר הרב יותם הלפרין. “המשורר נתן יונתן כתב על כך שכל אחד חולם חלומות על ירושלים, אבל החלום של אחד הוא הסיוט של אחר. אנשים רבים בישראל מחזיקים בתפיסה דיכוטומית וחושבים שאם ירושלים קדושה ליהדות אז היא לא יכולה להיות שייכת לאף אחד אחר. אנחנו במוזיאון אומרים ההפך. העובדה שירושלים קדושה גם לאסלאם ולנצרות לא אמורה לאיים על היהדות. הקדושה המשולשת הופכת את ירושלים לעיר האלוהים, ולכן מדובר דווקא בברכה אדירה”.
הרב הלפרין מדגיש כי אפילו דוד המלך הקדים להבין את חשיבותה האוניברסלית של העיר. “דוד המלך בחר בירושלים להיות בירת ישראל כיוון שהיא לא הייתה בנחלתו של אף שבט. חוסר השיוך הזה הוא שאפשר לה להיות שייכת לכולם, ולתת מקום להרבה מאוד זהויות – וזה מה שקורה כאן עד היום. מעורב ירושלמי הוא לא רק מנה טעימה, הוא מה שמאפיין את העיר”.
המטרה של המרכז החינוכי של מגדל דוד מוזיאון ירושלים היא להנחיל את אהבת ירושלים וידיעתה. הרב יותם הלפרין מדגיש שהסדר הזה חשוב, כיוון שרק אחרי שאוהבים את העיר אפשר לנסות לדעת אותה. למה רק לנסות? כיוון שירושלים היא מין עיר כזו שככל שמעמיקים בה יותר כך מבינים אותה פחות. “הסוגיות של קדושת ירושלים ומשמעותה הן סוגיות שלא באמת פיצחנו מעולם”, טוען הלפרין. “גם אנשים שמגיעים מהתחום מופתעים מכמה שהסוגיות האלה מורכבות, ומכך שתמיד יש מקום לחדש”.
למרות האתגרים, במרכז החינוכי של מגדל דוד ממשיכים לעבוד בדיאלוג עם המבקרים כדי להאיר עוד ועוד זוויות של העיר. המוזיאון פונה לכל המגזרים בישראל וגם לתיירים מחו”ל, אך יש קהל אחד שחשוב לו במיוחד – תלמידים. “אנחנו מקיימים הרבה מאוד פעילויות עם בתי ספר בישראל מכל קשת החברה, וגם עם מוסדות מוסלמיים ונוצריים, וצריך להגיד בצורה כנה – את רוב התלמידים ירושלים פשוט לא מעניינת”, הוא משתף. “רובם לא באמת מכירים את הסיפור שלה, וגם מעט המידע שברשותם תמיד שייך לעבר. האתגר שלנו הוא להפוך את ירושלים לחוויה מרגשת, ולהראות לתלמידים שהעיר הזאת נוגעת בחיים שלהם גם היום ומשפיעה על עתידם. אנחנו שואפים להוציא אותם עם ההבנה שהסיפור של ירושלים לא הסתיים, אלא מוסיף לעבור דרכם, ושיש להם אחריות להמשיך אותו “.
אמונים על כל העיר: פעילויות וסיורים שיוצאים מגבולות המוזיאון
לצד התערוכות והפעילויות שמתקיימות דרך קבע בין אולמות המצודה, מגדל דוד מוזיאון ירושלים מקיים גם שלל סיורים והדרכות ברחבי העיר. “מבחינתנו, כמוזיאון ירושלים, אנחנו אמונים על כל העיר”, מסביר הלפרין. “אנחנו מקיימים מגוון רחב של פעילויות – חלקן חווייתיות כמו סיורי חנוכיות וסיורי גגות, וחלקן מעמיקות יותר ומיועדות למומחים ולחוקרים. חשוב לנו לגעת בכל חלקי העיר ולכן אנחנו פועלים גם ברחביה, בבית הכרם, במשכנות שאננים ובעוד אזורים רבים. בתפיסה שלנו כל שכונה משלימה עוד חלק בסיפור של ירושלים ומוכיחה שהעיר הזאת היא אירוע חד-פעמי בעולם”.
לכבוד יום ירושלים המוזיאון מזמין משפחות לביקור מקיף שכולל את תצוגת הקבע החדשה, התערוכות המתחלפות, עלייה לתצפית מגדל פצאל וסיורים מודרכים. מעבר לכך גם מתוכננים לחודש הקרוב מספר אירועים שייערכו מחוץ למוזיאון, בהם סיור בעקבות משוררות, סיור לאורכו של רחוב הנביאים, ואפילו סיור שייערך בריצה ומתאים לאנשים ספורטיביים בלבד.
התמהיל המגוון של הפעילויות והאירועים שמגדל דוד מוזיאון ירושלים מציע הוא לא מקרי, אלא נועד להבטיח שכל אדם, בלי קשר למוצאו, גילו ותפיסותיו, יצליח למצוא נקודת חיבור לעיר. וכך, כמילות שירו של נתן יונתן שכבר הוזכר כאן, אולי ניווכח כי “לכל אחד ישנו מקום בירושלים שהוא קורא, קורא לו אהבה”.
קרדיט תמונות: מגדל דוד מוזיאון ירושלים