הטלפון של הרב אשר סבג לא מפסיק לרטוט, ועל המסך כבר נערמות פניות רבות. "כבר כמה שנים אני לא דתייה, אבל מתגעגעת לבית הכנסת. יהיה צבוע מצידי להיכנס ולהתפלל?"; "מה היהדות אומרת על כיבוד הורים כשזה מתנגש עם ההתקרבות שלי לדת?"; "התחלתי לשמור כשרות אבל החברים שלי לא, איך אני יכול לטוס איתם לחו״ל בלי לאבד את עצמי?". אלה רק חלק מהפניות שהגיעו בשבועות האחרונים ל"יש לך רב" – מיזם וואטסאפ חדש של ארגון רבני צהר המעניק מענה אישי ודיסקרטי לשאלות מגוונות הנוגעות לכל תחומי החיים היהודיים. חלק מהשאלות הן קונקרטיות והלכתיות, אחרות נוגעות באמונה ובהשקפה, ורבות אחרות הן בעצם איתות לצורך בשיחה מעמיקה יותר על זהות, משפחה ומשמעות החיים. אבל מאחורי כולן עומד מכנה משותף ובסיסי: רצון לשיח פתוח וכן עם רב שיכול לתת זווית יהודית לחיים עצמם, ואוזן קשבת למי שמתחבר אליה מחדש.
מהחזית לעורף: לידתו של המיזם
הרעיון למיזם נולד בבוץ הלבנוני ובאבק העזתי. הרב סבג, חבר הנהלת ארגון רבני צהר ורב קהילה מסורתית בראשון לציון, הגה אותו במהלך שירות מילואים ארוך וממושך בחזית. שם, הוא נחשף באופן בלתי אמצעי לצורך העמוק של הלוחמים לפנות למישהו שמדבר את שפתם, מכיר את אורחות חייהם, אך מייצג את היהדות באופן אותנטי.
כשחזר לבסוף לקהילתו, הוא גילה שהגל הזה לא עצר במילואים; הוא הגיע בעוצמה גם לעורף. "חוויתי באופן אישי התעוררות גדולה מאוד", מספר הרב סבג על החודשים שאחרי השבעה באוקטובר, שבהם החלו לפקוד את בית הכנסת שלו בני נוער, חבר'ה מסורתיים וחילונים שכף רגלם מעולם לא דרכה שם קודם. "הם הגיעו כי הם חיפשו להתחבר, חיפשו לשאול ובעיקר חיפשו לדבר עם רב". אליהם הצטרפו גם פניות ישירות לטלפון שלו. בהתחלה הוא השתדל לענות בעצמו לכל פנייה, אבל ככל שהזמן חלף הוא הבין שמדובר בצורך גדול הרבה יותר ושנחוצה מסגרת מסודרת שתצליח לספק מענה הולם ויעיל. "היה ברור שיש כאן רעב עצום לרוח, ושרב אחד פשוט אינו מספיק".
משיחות שקיים התברר לו שאת הצורך העצום הזה לתקשורת פתוחה ולמענה אישי חוו באותה עת רבנים רבים אחרים בארגון צהר. כשהם החלו לשתף אלו את אלו בשטף הפניות המציף אותם, הם הבינו שלא מדובר בצורך מקומי וחולף, אלא בצמא שחוצה מגזרים, גילאים ועדות. בארגון צהר זיהו את הצורך, והחליטו להרים יחד את הכפפה.
יש לך רב: המטרה היא לפגוש את האדם שמאחורי השאלה
בישראל פועלים לא מעט שירותים של מענה רבני בטלפון או ברשת. הרב סבג מדגיש את ההבדל בינם לבין המיזם החדש. "המטרה אינה רק ליצור קו מענה הלכתי", הוא אומר. "יש מספיק קווים כאלה. החזון שלנו הוא לספק את הצורך של אנשים לדבר עם דמות רוחנית על כל מיני נושאים – גם על החיים האישיים שלהם". לא פעם גם שאלות הלכתיות שנראות פשוטות ושגרתיות מסתירות מאחוריהן סיפור מורכב בהרבה – בין אם מדובר בשחיקה, בדידות, מתח משפחתי או בחיפוש אחר זהות. "מאחורי כמעט כל שאלה טכנית יש אדם", אומר סבג, "והמיזם נולד כדי לפגוש את האדם הזה, לא רק את השאלה שלו".
כשאנחנו מבקשים מהרב סבג לתת דוגמאות לשאלות שהגיעו לקו, הוא מתקשה לבחור. הוא מביא דוגמה של אישה שגדלה בבית דתי אך כבר שנים רבות מקיימת אורח חיים חילוני, ולאחרונה חשה שהקולות מבית הכנסת בשכונה מעוררים בה געגוע. היא שואלת אם להיכנס להתפלל בזמן שהיא כבר אינה מחוברת לעולם המצוות ייחשב ל״צביעות״ מצידה. ״זה סוג שאלות שחוזר הרבה״, מדגיש הרב סבג. ״אנשים שרוצים להתחבר לזהות יהודית ולמסורת, אך לשמור על אורח החיים שלהם, וממש רוצים אוזן קשבת והדרכה״. התשובה שנתן לה הרב בוואטסאפ הזמינה אותה לשיחה עמוקה יותר על תחושותיה, ונתנה לה את הלגיטימציה להיכנס לבית הכנסת ולהתפלל, בלי קשר לבחירות האחרות בחייה.
דוגמה נוספת היא שאלות שמגיעות מבני נוער, אשר מרגישים צורך להעצים את הזהות היהודית, ומחליטים ללכת עם ציצית או להתחיל לשמור כשרות או שבת. ״הגיעה אליי בקו שאלה מנער שבבית הספר שלו אין מזוזה בכניסה לכיתה, והוא רצה לדעת עד כמה לגיטימי לדרוש מהנהלת בית הספר להתקין מזוזה, ואם יש בעיה ללמוד בכיתה שאין בה מזוזה״. גם כאן התשובה נחלקה לקונקרטי – גם אם לא תותקן מזוזה, יש מקום להקל כאשר מדובר במיקום שלא דרים בו דרך קבע, ולעומק שמאחורי השאלה – האופן שבו מתמודד הנער עם זהותו המתעצבת מול הסביבה הקיימת.
״נדרשת רגישות מיוחדת כדי לענות לשאלות האלה״, מדגיש הרב סבג. כך, למשל, הגיעה פנייה לקו ממילואמניק שהגדיר עצמו מסורתי. הוא נמצא בעיצומו של סבב מילואים שביעי מאז תחילת המלחמה, והוא שאל בנימה הומוריסטית: ״האם יש במסורת ובהלכה היתר כלשהו לא לבוא לסבב הבא?״. ברור שמאחורי החיפוש אחר "היתר הלכתי" לא להתייצב למילואים הבאים לא עומד רצון להתחמק, אלא שחיקה נפשית ועייפות של לוחם שמקדיש חלק נכבד מאוד מחייו, על חשבון משפחה וקריירה, לביטחון המדינה. שיחה עם רב שמבין את המציאות הזו מקרוב, כי שירת בעצמו במלחמה הזו שירות משמעותי, מאפשרת לו לתת מענה לכאב העמוק שמאחורי השאלה.
רבות מהפניות לקו הן של הציבור החילוני והמסורתי, אך יש גם פניות מהציבור הדתי. שאלות שנוגעות, למשל, ליחס לדתיים לשעבר בתוך המשפחה, או ליחס ללהט״ב בתוך משפחה דתית. אבל ״לא משנה מי הפונה ומהי זהותו הדתית, הצורך הוא אותו צורך: אוזן קשבת למצב שבו הוא מצוי״, אומר הרב סבג, ומדגיש: ״להפנות לסעיף כלשהו בשולחן ערוך, זו רק ההתחלה. מה שעומד מאחורי השאלה הוא חשוב לא פחות״.
איך זה עובד, ומי עומד מאחורי הקו
הפנייה למיזם נעשית דרך קישור או סריקת קוד שמובילים לוואטסאפ. הפנייה מועברת על ידי המערכות לאחד מרבני ״יש לך רב״, באופן אנונימי. "אני לא יודע מי פונה אליי, וזה גורם להם להרגיש יותר בנוח", מסביר הרב סבג. נכון לעכשיו משתתפים במיזם כ-20 רבנים שפועלים בהתנדבות מלאה: רבני קהילות עם אוריינטציה חברתית, דיינים ואנשי הלכה, שרבים מהם בעלי ניסיון משמעותי עם בני נוער ועבודה עם הציבור החילוני והמסורתי. רובם ממשיכים לשרת במילואים גם כיום, והמציאות הישראלית המורכבת, על רבדיה השונים, אינה זרה להם כלל.
"חשוב לנו שהרבנים יהיו גם תלמידי חכמים של ממש וגם אנשים של קהילה", אומר הרב סבג. "אנחנו רוצים שאדם חילוני או מסורתי ירגיש שהוא מדבר עם מישהו שמבין את העולם שלו, שכולל צבא, עבודה, משפחה – אך גם בעל ידע רחב בהלכה ובמסורת היהודית".
דלת פתוחה ליהדות. בגובה העיניים
בארגון רבני צהר מקווים שהמיזם החדש יהפוך לכתובת עבור כל מי שמבקש להתייעץ ולשוחח בנושאי זהות יהודית ומסורת, בין אם מדובר בשאלה הלכתית, בהתלבטות אישית או ברצון לחיבור עמוק יותר ליהדות ולמסורת.
"אנשים מחפשים דלת ליהדות," אומר הרב סבג. "אנחנו כרגע פותחים את הדלת הזו, ומאפשרים לכל אחד להיכנס, בקצב שנוח לו, לשיחה, לשאלה, להתייעצות ואפילו לליווי ממושך. אבל הכול מתחיל במפגש אנושי, בגובה העיניים".
במה מותר הרב מן המכונה?
ומה באשר לבינה מלאכותית והיכולת שלה לפסוק הלכה באופן אוטומטי? הרב סבג לא מודאג.
"אם זה היה רק שאלות ותשובות הלכתיות, אז יש כבר היום כמה 'בוטים' שמסוגלים לעשות עבודה יפה מאוד. אבל אנחנו בארגון רבני צהר לא באים לספק שירות טכני של פסיקת הלכה", הוא מוסיף. "אנחנו באים לספק רוח. ורוח לא מקבלים ממכונה".
