מתנות לאביונים היא מצווה חשובה בחג הפורים, לצד קריאת מגילה, משלוח מנות ומשתה ושמחה, ולפי חלק מהרבנים זוהי המצווה החשובה ביותר, יותר ממשלוח מנות. מתוך לשון הריבוי ב”מתנות” ו”אביונים” הסיקו חז”ל כי יש לתת לפחות שתי מתנות לשני אביונים לפחות.
מקור המצווה במגילת אסתר (ט, יט–כב): “עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ… וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.”
הרמב”ם מסביר שמוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר להרבות במשלוח מנות לחברים, משום שאין שמחה גדולה יותר מאשר לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים (הרמב”ם, משנה תורה, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב’, הלכה ט”ו). כך הוא כותב:
“וחייב לחלק לעניים ביום הפורים, אין פחות משני עניים; נותן לכל אחד מתנה אחת, או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין, שנאמר “ומתנות לאביונים” – שתי מתנות לשני עניים. ואין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול, נותנין לו; ואין משנין מעות פורים, לצדקה אחרת”.
כמה צריך לתת? די לתת פרוטה אחת לכל עני (בימינו בערך עשר אגורות) כדי לצאת חובת המצווה, ויש אומרים שכדי לצאת ידי חובת המצווה צריך לתת סכום המספיק לקניית מאכל פשוט כלשהו (כגון לחם), אך כדאי לתת בעין יפה סכום שמספיק לסעודה פשוטה. מתי נותנים? ביום שבו קוראים את המגילה. המצווה חלה הן על נשים והן על גברים. יש לציין, כי מאחר שלא כל אדם יפגוש עני בפורים – נהוג בדרך כלל להעביר את הכסף לאדם שמונה לכך, או לעמותה המתחייבת לחלק את הכסף לעניים בו ביום.