יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל מדי שנה בכ”ז בניסן, ומציין את אירועי השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945, במהלך מלחמת העולם השנייה ולפניה. ביום זה מציינים גם את הגבורה היהודית שהתבטאה באותן שנים בצורות שונות: הן בגבורתם של אותם יהודים שהחזיקו נשק ולחמו בנאצים ועוזריהם, והן באלו שלא אחזו בנשק, אך עמדו בזוועות המלחמה, קידשו את החיים ושמרו על צלם אנוש.
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בטקס ברחבת מוזיאון יד ושם בשעה 20:00 במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ניצולי שואה ובני הדור השני לניצולים. בטקס מודלקות שש משואות לזכר ששת מיליון הנרצחים, ובין השאר אומרים “קדיש”, “אל מלא רחמים” ופרקי תהילים. למוחרת, בבוקר יום השואה, נשמעת צפירת דומייה בת שתי דקות בשעה 10:00. לאחר הצפירה מתקיימות עצרות זיכרון וטקסים ברחבי המדינה: בבתי ספר, באנדרטאות, בבסיסי צה”ל ובמוסדות ציבוריים. לאורך היום ערוצי הטלוויזיה והרדיו מתאימים את שידוריהם, ונהוג שלא לשדר תוכני בידור או ספורט. החל משנת 1988 מתקיים במקביל, בשטח מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין, “מצעד החיים”, שבו משתתפים אלפי תלמידי תיכון ישראלים ויהודים מכל העולם.