קמחא דפסחא

קמחא דפסחא (מארמית: "קמח לפסח", מוכר גם בשם "מעות חיטין") הוא מגבית צדקה קהילתית עתיקה ומחייבת, הנערכת בשבועות שקודם חג הפסח. מטרת המגבית היא לאסוף כספים או מצרכי מזון בסיסיים ולחלקם לעניי הקהילה, כדי שיוכלו לחגוג את חג החירות בכבוד ועל פי ההלכה. מאחר שהלכות הפסח מציבות דרישות כלכליות גבוהות ויקרות במיוחד, קבעו חז"ל חובה קהילתית נפרדת וממוקדת עבור חג זה. המנהג, שמוזכר כבר בתקופת התלמוד ונפסק להלכה בשולחן ערוך ובספרי הפוסקים, הפך לאחד מסימני ההיכר המרכזיים של הערבות ההדדית בעם ישראל.