עיר מקלט היא מוסד משפטי ותיאולוגי המופיע בשלושה חומשים בתנ"ך (שמות, במדבר ודברים), ומטרתו להסדיר את הטיפול המשפטי במקרי מוות שנגרמו ללא כוונה פלילית.
מדובר במערכת של ערים נבחרות, השייכות לשבט לוי, שהוגדרו כשטח חסינות ריבוני המעניק הגנה פיזית ומשפטית ל"רוצח בשגגה". מוסד זה נועד לעצור את שרשרת "גאולת הדם" – מנהג עתיק שבו קרובי הנרצח נוקמים את מותו – ובכך להחליף את נקמת הדם האישית במערכת משפטית ציבורית ומבוקרת. מעבר לתפקיד ההגנתי, השהייה בעיר היוותה גלות המדגישה את ערך קדושת החיים ואת הצורך בכפרה רוחנית וחברתית על אובדן נפש, גם כאשר נעשה "בבלי דעת".